הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית – הבדלי גרסאות

'''הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית''' היא ארגון כנסייתי אוטונומי ("[[סואי יוריס]]") מזרם [[נצרות מזרחית קתולית|הנצרות המזרחית-קתולית]], המסונף כיום אל [[נצרות קתולית|הכנסייה הרומית קתולית]] לאחר שהתפצל ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] מן [[הכנסייה האנטיוכית]]. מאמיני הכנסייה, הקרויים [[מלכיתים]], הם בעלי מוצא מעורב [[יוון|יווני]] ו[[המזרח התיכון|מזרח-תיכוני]] ונחשבים צאצאי ראשוני הנוצרים ב[[אנטיוכיה]] הסורית מן [[המאה הראשונה]] לספירה. הם מגדירים עצמם כ"קתולים מזרח-תיכוניים הדוגלים ב[[הריטוס הביזנטי|ריטוס הביזנטי]]" – כלומר, הם כפופים ל[[אפיפיור]] ול[[ותיקן]] אך זוכים תחת כנפיהם לאוטונומיה ריטואלית במסגרתה הם משמרים את המנהגים וה[[ליטורגיה]] שמקורותיהם ב[[נצרות אוריינטלית|נצרות האוריינטלית]].

 

 

בראש הכנסייה עומד מאז שנת [[2000]] ה[[פטריארך]] [[גרגוריוס ה-3 לחאם]], שתוארו הרשמי "פטריארך אנטיוכיה וכל המזרח, אלכסנדריה וירושלים". הוא אחד מחמישה כהני דת נוצריים הנושאים בתואר "[[פטריארך אנטיוכיה]]", והוא כפוף ישירות לאפיפיור. גרגוריוס ה-3 החליף בתפקידו את קודמו הפטריארך [[מקסימוס ה-5 חכים]], שעמד בראש הכנסייה משך 33 שנה, מאז שנת [[1967]]. מקום מושב הפטריארכיה כיום ב[[דמשק]], [[סוריה]].