מנוע סילון – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 11 שנים
פריצת הדרך של מנועי הסילון הגיעה לאחר הכנסת טורבינת הגז הפנימית לתוך המנוע. טורבינה זו, אשר השתמשה בגזי הפליטה של המנוע עצמו לצורך סיבוב המדחס, הפכה את המנוע לאוטונומי והסירה ממנו את התלות במקור כח חיצוני ולרוב מסורבל. תכנון חדשני זה הופיע לראשונה ב[[אנגליה]] בשנת [[1930]] ונרשם כפטנט על ידי מהנדס בשם פרנק וויטל. טורבינה המסובבת מדחס [[צנטריפוגה|צנטריפוגלי]] פותחה כמעט בו זמנית ב[[גרמניה]] בידי הנס פון אוהיין ולמרות הדמיון בין שני הדגמים, ניתן להניח כי בין שתי ההמצאות לא היה כל קשר והן התפתחו במקביל אך במקרה.
 
לאחר שהשלים את תכנון האב טיפוס, פנה אוהיין לארנסט הנקל, אחד מבכירי תעשיית התעופה דאז אשר ראה מיד את הפוטנציאל הגלום בהמצאה, ומאחר ובבעלותו הייתה חברת מנועי מטוסים, הוא נתן לאוהיין יד חפשית לפיתוח ההמצאה. התוצאות לא איחרו לבוא, ובשנת [[1937]] ביצע הדגם הראשון "היינקל HeS 1", שבו השתמשו במימן כדלק, את הרצת המבחן שלו. באוגוסט [[1939]] הוצמד מנוע מדגם "היינקל HeS 3" למטוס של החברה אשר ביצע את הטיסה מונעת הסילון הראשונה בעולם...
 
המצאתו של וויטל באנגליה לעומת עמיתו הגרמני, נתקלה בבעיות מימון קשות, והמנוע אותו ניסה הממציא ב-1937 אמנם פעל אך הוא היה גדול ומסורבל מדי כדי לשמש בכלי טיס. לאחר קבלת תקצוב ממשלתי ב-1939 הוקטן המנוע והותאם למטוס קל אשר ביצע את טיסתו הראשונה במאי [[1941]].
משתמש אלמוני