וילהלם מאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט משנה: es:Wilhelm Marr |
מ בוט החלפות: כישלון; |
||
שורה 7:
בשנת [[1841]] עבר ל[[ציריך]] שב[[שווייץ]] ובמהרה העמיק את פעילותו הפוליטית ואימץ עמדות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] קיצוניות, שהובילו לגירושו מ[[ציריך]] ל[[לוזאן]] ומאוחר יותר מכמה ערים בגרמניה. בשנת [[1845]] פרסם מסה תועמלנית שזכתה להדים רבים בשם "גרמניה הצעירה בשווייץ" (Das junge Deutschland in der Schweiz). בשנת [[1848]] העלה מאר את [[מחזה|מחזהו]] "מפיסטופלס", שביקר גם את השמרנים וגם את הליברלים. המחזה זכה להצלחה, שהובילה לאיסור על הצגתו ולמעצרו של מאר לפרק זמן קצר.
עם פרוץ מהפכת [[1848]] הצטרף מאר למהפכנים ואף התמנה לאחד משלושת ראשי הממשלה הדמוקרטית הזמנית וב[[אוקטובר]] נבחר לבית הנבחרים של [[המבורג]]. אחרי
אחרי
בשנת [[1879]] פרסם מאר את ספרו '''הדרך לניצחון הגרמניות על היהדות''', שבו ביטא את השקפתו האנטישמית וה[[גזענות|גזענית]] בצורה גלויה ושלמה בפעם הראשונה. כשמילותיו האחרונות של הספר הן "בא קיצה של גרמניה!". באותה שנה, הקים גם את "הליגה האנטישמית" ב[[ברלין]]. זו צברה מוניטין של אספסוף ולא זכתה לתמיכת המפלגות האנטישמיות, ודעותיו של [[היינריך טרייצ'קה]] הן שזכו למירב תשומת הלב.
שורה 16:
==הגותו==
מאר היה צאצא טיפוסי של ההגות הלאומנית וה"[[פולקיזם|פולקית]]" שהתפתחה במיוחד בעקבות התסכול שגרם
מאר פיתח את הרעיונות הללו שלב אחד הלאה ודחה את הרעיון של טמיעת היהודים בגרמניה. ב"ניצחון היהדות על הגרמניות" הוא הציג את הרעיון שהיהודים והגרמנים נטועים במאבק מתמשך שיסודו גזעי, וכי היהודים מנצחים במאבק זה. הוא טען כי האמנציפציה היהודית הנובעת מן הליברליזם הגרמני, מאפשרת ליהודים לשלוט בכספים ובכלכלה בגרמניה. יתר על כן, מאחר שבין הגזע היהודי לגזע הגרמני יש הבדל עמוק, טמיעה של היהודים אינה אפשרית. הגזעים יאלצו להלחם עד להיכחדותו של אחד הגזעים. ניצחון יהודי יביא לסופו של העם הגרמני (finis Germaniae).
| |||