ברכת שמואל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; בינתיים; הסרת רווח מיותר;
שורה 2:
'''ברכת שמואל''' הוא ספר ב[[שיטת בריסק]] שנכתב על ידי רבי [[ברוך בער לייבוביץ]] ראש [[ישיבת כנסת בית יצחק|ישיבת קמניץ]], ונפוץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי העולם.
 
את הספר כתב רבי ברוך בער בעצמו בכתב ידו, וטיפל בעצמו בסדור חידושיו והכנתם לדפוס. בחורף [[תרצ"ה]] עסק בכתיבת חידושיו ל[[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], אבל לא הגיע לידי השלמתו, כי בנתייםבינתיים פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ובאמצע נדודיו עם הישיבה ממקום למקום הוא נפטר ללא שזכה לראות את חידושיו על הדפוס{{הערה|ר' חיים שלום לייבוביץ, בהקדמה לברכת שמואל על בבא מציעא.}}.
 
הספר נחשב לקשה הבנה יחסית, מכיוון שבניגוד להסברתו הצחה של רבי ברוך בער, כתיבתו הייתה בקיצור נמרץ ובביטויים מיוחדים{{מקור}}. יש האומרים שרבי ברוך בער עשה זאת בכוונה מיוחדת, מכיוון שסבר כי יש לרשום רק את תמצית הדברים ולתת למעיין להבין כפי יכולתו{{מקור}}. כאשר רבי ברוך בער הורה פעם לאחד מתלמידיו לרשום את שיעוריו, רשם התלמיד את השיעור בפירוט והסברה. רבי ברוך בער אמר לתלמידו כאשר ראה את הכתבים: "צו פול גישריבן" (תרגום מ[[יידיש]]: "יותר מדאי כתבת"). {{הערה|"הרב הדומה למלאך".}}
 
רבי ברוך בער היה דייקן בדבריו שאמר ושכתב בספריו, וייחס חשיבות גדולה לאופן בו נאמרת הסברה הלמדנית. אודות כך כתב חתנו רבי [[ראובן גרוזובסקי]]{{הערה|הקדמה לברכת שמואל על מסכת בבא מציעא.}}: {{ציטוטון|היה אצלו עיקר גדול באיזה אופן ובאיזה מילים להביע את הקושיא והתירוץ או את החקירה, ולזאת בכל פעם שחקר את אותה החקירה עצמה היתההייתה בעיניו כחקירה חדשה, ואם הביעה במילים אחרות או שנתווספה אצלו איזו הרגשה חדשה נחשב הדבר בעיניו כדבר חדש וחידוש הפלא.}}
 
בישיבות רבות נחשב הספר לאחד מספרי היסוד של לימוד התלמוד, ורוב השיעורים מבוססות על הנאמר בספר.