ועדה מקומית לתכנון ולבנייה – הבדלי גרסאות

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אחראית על הנפקת [[היתר בנייה|היתרי בנייה]] בהתאם ל[[תקנות התכנון והבנייה]] בשטחים בהם קיים [[תוכנית בניין עיר]] מאושרת. כמו כן, בשנת 1995 תוקן [[חוק התכנון והבנייה]] והוסף בו סעיף 62א המעניק לועדהלוועדה המקומית סמכות לאשר שינויים בתוכניות מתאר מקומיות בהתאם לרשימה סגורה של נושאים המנויים בסעיף. מטרת התיקון היה לקצר את הליכי התכנון. אולם בתי המשפט קבעו שהסמכות שהועברה לוועדה המקומית במסגרת התיקון היא מצומצמת ומאפשרת עריכת שינויים מינוריים בלבד בעלי "השלכה מקומית מצומצמת" {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/460/014/c17/06014460.c17.htm עע"ם 1446/06], סעיף 10}}.

בית המשפט העליון הבהיר את הסיבות לסמכויות המצומצמות של הועדההוועדה המקומית במילים אלו:

:"במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד – והרוב המכריע של מרחבי התכנון המקומיים החשובים והמאוכלסים בצפיפות הם מסוג זה – משמשת מועצת הרשות המקומית כוועדה המקומית. חברי המועצה הם עסקנים מקומיים שלא תמיד שיקוליהם הם שיקולי תכנון נאותים. במצב הטוב ביותר, לא פעם נסחפים המה בלהט הרצון לקדם את הפיתוח המואץ של המקום ומוכנים לאשר כל הקלה וחריגה, בניגוד לדעת מומחי התכנון ואיכות החיים והסביבה; לעתים אינם מסוגלים לעמוד כנגד לחצים ציבוריים ופרטיים מצדדים שונים ומאשרים דברים בניגוד לחוק; ובמצב הגרוע ביותר – זהו מקור לפרוטקציות, לנוהגים פסולים ואף פתח לשחיתות" {{הערה|בג"ץ 235/76 בניני קדמת לוד (1973) בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בלוד, פ"ד לא(1) 579, 584 (1976), כמצוטט ב-[http://elyon1.court.gov.il/files/06/460/014/c17/06014460.c17.htm עע"ם 1446/06], סעיף 23}}

:"תופעה מטרידה המוכרת בתחום התכנון והבנייה, המצביעה על קיום דינמיקה בעייתית תלויית הקשר בין מוסדות תכנון מקומיים לבין יזמים במרחב המקומי, המבקשים לקדם את פיתוח השטח באזור. דינמיקה זו מובילה, לעיתיםלעתים, לשיתוף פעולה של מוסדות תכנון עם יזמים מקומיים בקידום מיזמי בנייה שאינם מתיישבים עם הדין. לא אחת, אנו נתקלים בתופעה של מוסדות תכנון מקומיים הנכונים להגמיש את עמדותיהם ולהתפשר על דרישות החוק, כדי לקדם אינטרסים מקומיים ששני הצדדים מבקשים לקדם, כל אחד ממניעיו הוא" {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/790/040/r13/05040790.r13.htm ע"א 4079/05], פסק דין מיום 11 בנובמבר 2010, סעיף 55}}.

במקרה בו הועדההוועדה המקומית לתכנון ובנייה העניקה היתר בלתי חוקי, חייב בית המשפט העליון את הועדההוועדה בתשלום פיצויים ליזם על נזקים שנגרמו לו בגלל שפעל על פי ההיתר, למרות שהיזם ידע שההיתר אינו חוקי והוא שהגיש את הבקשה להיתר מלכתחילה. אם זאת, קבע בית המשפט שיש לנקות מהפיצויים על הנזקים בגלל [[אשם תורם|האשם התורם]] של היזם {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/790/040/r13/05040790.r13.htm ע"א 4079/05], פסק דין מיום 11 בנובמבר 2010}}.