יבנה (רשת חינוך) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כישלון;
שורה 22:
"יבנה" הפעילה [[גן ילדים|גנים,]] בתי ספר עממיים "שלמים" (שמי שלמד בהם היה פטור מהליכה ל[[שאבאסובקי|בית ספר ממלכתי]]) ותיכוניים לבנים ולבנות (בנפרד), לימודי אחר-הצהרים לבנים ולבנות שלמדו בבקרים בבתי הספר הממלכתיים (גם כן בנפרד), [[בית מדרש]] ל[[רב|רבנים]] ("[[תחכמוני (בית ספר)|תחכמוני]]"), [[ישיבה|ישיבות]], סמינרים למורים, וקורסים ללימודים עבריים למבוגרים. בשלהי התקופה ([[1938]]-[[1939]]) התחילה "יבנה" אף להוציא לאור [[עיתון]] נוער ("האהלה"), וספרי לימוד. במקומות רבים הופעלו בתי ספר עממיים בהם היו ארבע הכיתות הראשונות מעורבות (לבנים ולבנות), בעוד שהכיתות הגבוהות – נפרדות.
 
עקב קשיים ארגוניים וכלכליים, לא הצליחה "יבנה" להנהיג מדיניות צנטרליסטית יעילה, הכופפת את האגודות ואת הוועדים המקומיים למרוּת המרכז הגלילי או הארצי. הקשר בין בית הספר המקומי למרכז הארצי היה רופף למדי. נסיונות שונים להקמת ישיבות לא עלו יפה, ורק בית המדרש לרבנים "תחכמוני" הצליח להגיע להצלחה מסוימת. אחת מהסיבות להקמת "תחכמוני" הייתה המחסור במורים בעלי הכשרה והשקפת-עולם מתאימה, חדורי "רוח דתית", ממנו סבלה "יבנה". בעקבות כשלוןכישלון הצנטרליזציה, הקמת בית הספר "יבנה" המקומי ו"חדר המזרחי" נשארו באחריות אגודת "המזרחי" או "ועד סניף יבנה" המקומיים, מה שהביא עוד יותר להחלשת הקשר עם המרכז, והוריד את סיכוייו של בית הספר לשרוד (מכיוון שהסניף המקומי היה צריך להאבק עליו לבדו). המרכז הארצי, שלא ידע את הפרטים המדויקים על המתרחש ברשת שלו-עצמו ברחבי המדינה, החל להקדיש יתר תשומת-לב להכשרת המורים, להוצאת ספרים ועתונים לנוער, ולחיזוק הקשר עם [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] הדתית ועם [[בית כנסת|בתי הכנסת]], במקום למוסדות עצמם.
בעיירות מסוימות, במסגרת התחרות עם "[[חורב (רשת חינוך)|חורב]]" של [[אגודת ישראל]], נאלצה "יבנה" לקחת תחת חסותה חלק מבתי-התלמוד-תורה, ולהתאים עצמה לדרישות ההורים. לעתים קרה שבית ספר מסוים (או בית-תלמוד-תורה) השתייך גם ל"יבנה" וגם ל"חורב", כשבפועל לא היה קשור לאף אחת מהרשתות. יסודות חינוכיים של "יבנה" חדרו, לעתים, לתלמודי-התורה של אגודת ישראל, בעוד שבתי ספר מסוימים של "יבנה" היו דומים יותר ל[[תלמוד תורה]] מודרני. חלק מבתי הספר של אגודת ישראל ב[[פולין הקונגרסאית]] אף נטלו לעצמם את השם של "יבנה".