מפרצת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MastiBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ml:അന്യൂറിസം
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כישלון;
שורה 28:
לטיפול במפרצת מוחית קיימות היום שתי אפשרויות טיפול: ניתוח להחדרת מהדקים במקום המפרצת וצינתור לצורך החדרת מעין קפיץ למקום המפרצת (endovascular coiling). ניתוח תוך-גולגלתי למיקום מהדקים במקום המפרצת נעשה לראשונה על ידי וולטר דנדי בבית החולים ג'ונס הופקינס, ב[[בולטימור]], בשנת [[1937]]. במהלך הניתוח נקדח חור בגולגולת, דרכו נחשף אתר המפרצת ומוחדר מהדק בבסיס המפרצת. במהלך השנים שוכללה ושופרה שיטת ניתוח זו. שיטה זו נותרה עד היום השיטה היעילה ביותר לטיפול סופי במפרצת. שימוש ב"קפיץ" תוך-עורקי פותחה לראשונה על ידי ה[[נוירוכירורגיה|נוירוכירורג]] האיטלקי-אמריקאי גוידו ג'וליילמי (Guido Guglielmi) ב[[UCLA]], בשנת 1991. בשיטה זו מוחדר צנתר לעורך הירך במפשעה ודרך אב העורקים הוא מושחל אל תוך עורקי המוח ולמיקום המפרצת. לאחר שהצנתר מגיע למיקום המפרצת, מוחדרים אל חלל המפרצת קפיצים עשויים [[פלטינה]]. קפיצים אלה גורמים להיווצרות קריש דם בחלל המפרצת. במידה והטיפול מצליח, עוברת הסכנה להתפוצצות המפרצת. במידה והמפרצת קיימת על שטח נרחב, מוחדר ראשית תומך (stent) לאתר המפרצת, המשמש בסיס לקפיצים המוחדרים אחר כך.
 
על פי הנתונים הידועים היום, שיעורי התמותה הכרוכים בהתערבות ניתוחית להחדרת מהדק ואלה הכרוכים בצינתור להחדרת קפיצים, זהים. אולם להבדיל מהתערבות ניתוחית, בהחדרת קפיצים לאתר המפרצת קיים שיעור גבוה יותר של אי הצלחת הטיפול בחיסול המפרצת, או דימום מאתר המפרצת. במחקר שפרסמה קבוצת חוקרים מ[[פריז]] בעלת הניסיון הגדול בעולם בהחדרת קפיצים למפרצות, התברר כי ב-28.6% מהמקרים התרחשה שוב מפרצת באתר הטיפול, בתוך שנה‏‏<ref>‏Michel Piotin, et. al. [http://radiology.rsnajnls.org/cgi/content/abstract/243/2/500 Intracranial Aneurysms: Treatment with Bare Platinum Coils—Aneurysm Packing, Complex Coils, and Angiographic Recurrence]. '''Radiology''' 2007;243:500-508‏</ref>. נתונים אלה על שיעור הכשלוןהכישלון הטיפולי במפרצת באמצעות החדרת קפיצים בצינתור דומים לאלה שפורסמו בעבר על ידי קבוצות מחקר אחרות. כך פירסמה קבוצת מחקר מ[[מונטריאול]] בקנדה כי שיעור ההיווצרות המחודשת של מפרצת בשיטת טיפול זו היה 33.6%, ב-20.7% מהמקרים המפרצת נוצרה מחדש בתוך כ-15-17 חודש ממועד הטיפול‏‏<ref>‏Jean Raymond, et. al. [http://stroke.ahajournals.org/cgi/content/abstract/strokeaha;34/6/1398 Long-Term Angiographic Recurrences After Selective Endovascular Treatment of Aneurysms With Detachable Coils]. '''Stroke''' 2003;34:1398-1403.‏</ref>. במחקר השוואתי בין שתי שיטות הטיפול, אשר התפרסם בשנת 2007, נמצא כי מטופלים שטופלו בהחדרת קפיצים באמצעות צנתר נזקקו לטיפול נוסף בבעיית המפרצת, פי 6.9 מאשר מטופלים שטופלו בניתוח תוך-גולגלתי בו הוחדר מהדק בבסיס המפרצת‏‏<ref>‏Adriana Campi, et. al., [http://stroke.ahajournals.org/cgi/content/abstract/38/5/1538 Retreatment of Ruptured Cerebral Aneurysms in Patients Randomized by Coiling or Clipping in the International Subarachnoid Aneurysm Trial (ISAT)]. '''Stroke''' 2007;38:1538-1544.‏</ref>.
 
מן הנתונים הקיימים היום עולה שאף שזמן ההחלמה מטיפול במפרצת באמצעות החדרת קפיצים בצינתור קצר יותר מאשר באמצעות ניתוח תוך-גולגלתי, שיעור ההיווצרות המחודשת של המפרצת ודימום באתר המפרצת גבוה יותר בשיטה החדשה. מטופלים העוברים טיפול במפרצת מוחית באמצעות צינתור חייבים לעבור בדיקות דימות שנתיות ([[CT]], [[MRI]]), ללא הגבלת זמן כדי לאבחן מוקדם ככל האפשר היווצרות מחודשת של המפרצת. היווצרות מחודשת של המפרצת מחייבת טיפול נוסף, בין בניתוח ובין בצינתור. הסיכונים הכרוכים בניתוח להחדרת מהדק בבסיס מפרצת אשר טופלה בהחדרת קפיצים בצינתור, הם גבוהים מאד. הדעה המקובלת בהווה היא שרק חולים מבוגרים יותר עם מפרצת מוחית הממוקמת באתר שהנגישות הניתוחית אליו קשה, הם מועמדים מתאימים להחדרת קפיצים בצינתור. אולם, יש להתייחס לכלל מעין זה בזהירות רבה ובהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.