הבדלים בין גרסאות בדף "תרומת הדשן"

הוסרו 3 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
בוט החלפות: הסרת רווח מיותר;
מ (בוט החלפות: הסרת רווח מיותר;)
 
==פירוט המצווה==
על הכהן ללבוש [[בגדי כהונה]], שהם - לדעת חלק מן [[הראשונים]] - פחותים בחשיבותם מבגדי הכהונה הרגילים {{הערה|[[מנחת חינוך]] מצווה קל"א אות ב'}}. אחר כך עליו [[קידוש ידיים ורגליים|לקדש את ידיו ואת רגליו]], ליטול מחתת [[כסף (מתכת)|כסף]], לעלות בכבש העולה אל המזבח, לחפור בעזרת המחתה בערימת האפר שהצטברה על המזבח כדי לקחת אפר נקי, ללא שאריות קרבנות שטרם נשרפו כליל, לחתות אפר וגחלים אל תוך המחתה, לרדת חזרה אל העזרה, לפנות שמאלה לכיוון מזרח העזרה, לפסוע כעשר אמות צפונה ולרוקן את האפר שבמחתה על רצפת העזרה, במרחק שלושה טפחים מן הכבש.
 
רק לאחר תרומת הדשן, עולים הכהנים האחרים אל המזבח, מסלקים למקום אחד את כל האפר והגחלים שהצטברו בעבודת הקרבנות של יום האתמול, ומתחילים לארגן את המזבח לעבודת היום החדש{{הערה|[[ספר החינוך]] מצווה קל"א}}. כאשר הצטברה כמות גדולה של אפר על המזבח, היו מפנים אותה - לאחר תרומת הדשן - למקום מיוחד מחוץ למחנה.
==קביעת הכהן התורם==
{{הפניה לערך מורחב|פיס (בית המקדש)}}
בתחילה לא הייתה קביעות בזכות תרומת הדשן, וכל כהן שרצה יכול היה לקיים מצווה זו. הנוהג היה, שאם היו מספר כהנים חפצים במצווה, הם היו רצים אל המזבח, והכהן הקודם את חברו בשיעור ארבע אמות - זכה במצווה. לאחר שפעם אירע שדחף אחד הכהנים את חברו תוך כדי הריצה, והלה נפל ונשברה רגלו {{הערה|ה[[גמרא]] ב[[מסכת יומא]] מוסיפה, שאירע מקרה שכהן אחד הקדים את חברו בארבע האמות וזכה במצווה. חברו זעם עליו, שלף סכין ודקר את הכהן המנצח.}}, תיקנו בית הדין של הכהנים, שזכות המצווה תיקבע בהגרלה (ב[[לשון חז"ל|לשון המשנה]]: "פייס").
 
לאחר קביעה זו נוצר חשש שמא לא יבוא איש לקיים את המצווה, מאחר שהסיכויים לזכות בהגרלה זו אינם רבים. הוחלט אפוא, שמי שיזכה במצוות תרומת הדשן, יזכה אף בעבודת סידור המזבח ("סידור [[המערכה הגדולה]]") ובמצוות הולכת שני בולי עץ מ[[לשכת העצים]] אל המזבח {{הערה|מסכת יומא, פרק שני משנה א', וב[[תלמוד]] שם}}.
 
==קישורים חיצוניים==
271,876

עריכות