מעשה בית דין – הבדלי גרסאות

"השתק עילה" - כאשר "תביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך – בית המשפט לא ייזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם אם היא מבוססת על עילה זהה" {{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/08/450/015/v08/08015450.v08.htm ע"א 1545/08], סעיף 7}}, גם אם היא נוגעת לעניינים שלא נדונו בתביעה הראשונה. למשל, כאשר בעקבות תקלה במוצר שאדם קונה הוא תובע את המוכר על נזק שנגרם לו, השתק העילה ימנע ממנו לתובעו שוב בגלל נזקים אחרים שנגרמו לו מאותה תקלה. תמציתו של השתק העילה הוא ש"על התובע לרכז את כל הטרוניות הנובעות ממעשה אחד שיש לו נגד הנתבע, בהליך הראשון שהוא מגיש נגדו". הדעות חלוקות בשאלה האם [[תביעה קטנה]] מקימה גם היא השתק עילה, כאשר באופן כללי גישת [[בית המשפט העליון]] בישראל היא שגם תביעה קטנה מקימה השתק עילה {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/580/019/T04/06019580.t04.htm רע"א 1958/06]}}.

כאשר ניתן תוקף של פסק דין להסכם בין הצדדים, קשה יותר לקבוע שהשתק פלוגתא מתקיים, אולם הדבר אפשרי {{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/08/450/015/v08/08015450.v08.htm ע"א 1545/08], סעיף 9}}.

בית המשפט בישראל קבע שהשתק פלוגתא חל לא רק על בעל דין שהיה צד בהליך הראשון אלא גם על מי שיש לו אותו אינטרס כמו בעל הדין בהליך הראשון {{הערה|1=[http://www.i-property.co.il/article.php?id=65 האם ייתכנו השתק פלוגתא ומעשה בית דין מול בעל דין שלא השתתף כלל בדיון הראשון בו נדונה השאלה העובדתית או המשפטית?], אתר פריימן את גולדברג}}.

הדעות חלוקות האם השתק פלוגתא חל במקרה שניתן פסק דין ללא שבית המשפט דן בנושא, למשל בהיעדר הגנה. בפסק הדין ב-ע"א 202/70 אליהו נ' יחזקאל קבעו השופטים [[שמעון אגרנט]] ו[[משה עציוני]] שהשתק פלוגתא אינו חל וקביעה זאת שמשה במקרים מאוחרים יותר וכונתה "הלכת אליהו". עם זאת, השופטת [[מרים נאור]] והשופט [[אליקים רובינשטיין]] אמרו שאין לקבל את הלכת אליהו אם בגלל שמעולם לא הייתה הלכה מחייבת ואם בגלל שיש לשנותה, מכיוון שהדבר משאיר פתח בפני בעלי דין להימנע מהתדיינות בתביעה המוגשת נגדם כדי לשמור את האפשרות להתדיין במועד מאוחר יותר, דבר שאינו רצוי מבחינת סופיות הדיון. השופט [[חנן מלצר]] חלק על דעתם ואמר שיש להמשיך לדבוק בהלכת אליהו, הגם שבאותו מקרה הסכים לתוצאה אליה הגיעו עמיתיו מנימוקים אחרים {{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/06/370/022/c12/06022370.c12.htm רע"א 2237/06, פסק דין מ-8 במרץ 2009]}}. במקרה אחר הסתמך השופט [[אליעזר ריבלין]] על עמדתם של השופטים [[מרים נאור]] ו[[אליקים רובינשטיין]] וכתב: "בית משפט זה פסק בעבר כי פסק דין בהיעדר התייצבות ואף בהיעדר הגנה יכול ליצור השתק פלוגתא". באותו מקרה וא גם קבע שהשתק פלוגתא חל גם על פלוגתא שהוכרעה ב[[תביעה קטנה]] {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/700/011/p03/08011700.p03.htm רע"א 1170/08]}}.