שעבוד צף – הבדלי גרסאות

נוספו 11 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
בוט החלפות: {{הערות שוליים}}; הסרת רווח מיותר;
מ (בוט החלפות: {{הערות שוליים}}; הסרת רווח מיותר;)
כן כולל החוק גם התייחסות למצב של [[הקפאת הליכים]] ומתיר, בסעיף 350 (ו) במפורש לבית המשפט לגבש שעבוד צף לבקשת נושה בהקפאת הליכים, וכן לממש נכס מהנכסים שעליהם חל השעבוד הצף, בתנאים הנקובים בסעיף.
 
ב-[[1968]] קבע בית המשפט העליון{{הערה|ע"א 689/68 '''חברת מגדלי פרי-זה בע"מ נ' הנאמן על נכס פאול שטראוס בפשיטת-רגל''', פ"ד כ"ג(1), 715}} כי לא ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד. פסק דין זה עסק בהתחייבות שניתנה קודם לחקיקת [[חוק המשכון]] בשנת [[1967]], ומאז עלתה הדעה כי על פי חוק המשכון ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד. בשנת 2005 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי בדומה למוסד [[אחריות נכסים]] ב[[משפט עברי|משפט העברי]], ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=135 ע"א 006063/05 מנחם עצמון נגד '''עזבון המנוח בר לבב ואח'], פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מ-29 בנובמבר 2005}}. ב[[ערעור]] על פסק דין זה קבע בית המשפט העליון (ברוב קולות של השופטים [[אליעזר ריבלין]] ו[[יוסף אלון]] ובניגוד לדעתו של השופט [[סלים ג'ובראן]]) כי לא ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/650/000/h06/06000650.h06.htm רע"א 65/06, '''עזבון המנוח בר לבב ואח' נ. עו"ד מנחם עצמון ואח''''], לא פורסם}}. על פסק דין זה הוגשה בקשה לקיום [[דיון נוסף]] שנדחתה על ידי הנשיאה [[דורית בייניש]] {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/760/032/n03/08032760.n03.htm דנ"א 3276/08, '''עו"ד מנחם עצמון ואח' נ. עזבון בר לבב ואח''''], לא פורסם}}, בנימוק שפסק הדין של הרוב ממשיך את ההלכה הנוהגת במשך שנים רבות.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references />
 
==ראו גם==
271,876

עריכות