ביאלה (בולגריה) – הבדלי גרסאות

העיר מוזכרת לראשונה בתעודות [[עות'מאנים|עות'מאניות]] מ-[[1618]]. ה[[גאוגרף]] ה[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אוסטרו-הטונגרי]] [[פליקס קאניץ]] {{אנ|Felix Philipp Kanitz}} שסייר באזור ב-[[1871]] תארתיאר את ביאלה כמרכז לבעלי מלאכה זעירה בתחום ה[[צמר]] וה[[סדקית]]. ב-[[7 ביולי]] [[1877]], במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)]] שוחררה העיר ובהמשך שימשה לתקופה קצרה מפקדתו הראשית של צבא [[האימפריה הרוסית]]. לאחר המלחמה הפכה העיר מתוקף סיכומי [[קונגרס ברלין]], חלק מ[[ממלכת בולגריה|נסיכות בולגריה]]. ב-[[1891]] קיבלה ביאלה מעמד של עיר.

ביאלה היא מרכזו של אזור [[חקלאות|חקלאי]] מפותח והחל מ[[שנות ה-90]] התפתחה בעיר גם תעשיהתעשייה זעירה, בעיקר בתחום המזון וה[[טקסטיל]]. ביאלה מצויה על קו ה[[רכבת]] בין [[גורנה אוריאחוביצה]] לרוסה ועל הכביש המהיר בין רוסה ל[[וליקו טרנובו]], שמתחבר בהמשך לעורק מספר 9 של [[נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים]] {{הערה|[http://www.bulgaria.domino.bg/byala ביאלה-תשתית תחבורתית], באתר bulgaria.domino {{אנגלית}}.}}. בעיר קיים מוזיאון לתולדות המלחמה העות'מאנית-רוסית שהובילה לעצמאות המדינה ונוסד ב-[[1907]]. בביאלה קיים [[מגדל שעון]] שהוקם ב-[[1872]], תקופתו של ה[[סולטאן]] העות'מאני [[אבדילאזיז]].

אוכלוסיתאוכלוסיית העיר נמצאת במגמת קיטון מתונה ([[תמותה]] לעומת [[ילודה]]). מחצית מהאוכלוסייה הם [[גבר]]ים ומחציתה [[אישה|נשים]]. 80.84% מהאוכלוסייה הם ממוצא [[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרי]], 15.21% הם [[צוענים]] ו-3.94% מוצאם [[טורקי]]. 6.2% מהאוכלוסייה הם בעלי השכלה על תיכונית, 27% הם בעלי השכלה [[בית ספר תיכון|תיכונית]] ו-36% בעלי השכלה [[בית ספר יסודי|יסודית]] {{הערה|[http://www.bulgaria.domino.bg/byala ביאלה-נתונים דמוגראפיים], באתר bulgaria.domino {{אנגלית}}.}}.