משכון (משפט עברי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
סיום הערך
שורה 1:
 
{{בעבודה}}
'''משכון''' הוא חפץ הניתן כ[[ערבות (הלכה)|ערבות]] שהלוואה תשולם בזמנה על ידי הלווה.
==משכון בשווי ההלוואה==
שורה 8:
הגמרא דנה במה נחלקו רשב"ג ורבי יהודה הנשיא. הגמרא{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|מח|א}}.}} מציעה כאפשרות פשוטה, כי הם נחלקים בנוגע לחלק השני של החוב, עליו אין משכון, שכן ברור שהחלק עליו יש משכון ביד המלווה, אין השמיטה משמטתו, שכן המשכון נלקח לגבות את החוב, ומכיון שהחוב כבר גבוי אין השמיטה משמטתו. אך הגמרא דוחה, ואומרת כי יתכן שהמחלוקת היא על כל החוב, שכן רבי יהודה הנשיא סבור שכאשר המשכון אינו שווה כשווי כל החוב, מוכח שהוא נלקח רק לזכרון דברים, כלומר כדי שהלווה יזכור לשלם את ההלוואה או כדי להוכיח כי התקיימה הלוואה, אבל לא כדי לגבות אותו.
 
שיטה מחודשת היא שיטתו של [[שמואל]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פב|א}}.}} הסבור כי המשכון הוא תשלום החוב, גם אם ערכו שווה [[פרוטה]] והמלווה שווה אלף [[זוז]], אך ההלכה אינה נפסקת כמותו.
==משכון העומד לגבייה==
 
שורה 26 ⟵ 27:
במקרה כזה, נחלקו חכמי המשנה{{הערה|לפי מסקנת הגמרא ב{{בבלי|בבא מציעא|פב|ב}}.}}, אם אחיזת המשכון נחשבת כמצווה, ואם כן המלווה פטור מלתת צדקה לעני כאשר הוא עוסק בשמירת המשכון מדין [[העוסק במצווה פטור מהמצווה]], ולפי זה נשאלת גם השאלה אם הוא נקרא שומר שכר - שכן הוא מרויח את אותה [[פרוטה]], או שומר חינם - אם אינו מרויח אותו פרוטה, לפי דיעה אחת הוא נקרא שומר שכר, שכן אחיזת המשכון נחשבת למצווה, למרות שהוא משתמש במשכון, שכן אילולי המשכון לא היה מלווהו, ולכן הוא פטור מלתת פרוטה לעני, ולפי דיעה אחרת הוא שומר חינם, שכן הוא אוחז את המשכון להנאתו, וכיון שכן אין הדבר נחשב כמצווה.
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיבה|משכוןהמלווה על המשכון}} (מתוך ספרו של אחיקםהרב קשתיהודה [[קובץחיון יסודות"אנציקלופדיה וחקירותתורנית השלם]]מרוכזת")
 
==הערות שוליים==