טופולב Tu-95 – הבדלי גרסאות

|- align=center bgcolor="#skyblue"

|-

|-

|-

| '''סוג''' || [[מפציץ]] אסטרטגי

|-

|}

'''טופולב Tu-95''' (ב[[רוסית]]: Туполев Ту–95, כינויו ב[[נאט"ו]]: Bear) הוא [[מפציץ]] אסטרטגי ונושא טילים מתוצרת חברת [[טופולב]] אשר נבנה ב[[ברית המועצות]] בתקופת [[המלחמה הקרה]]. זהו המפציץ המוצלח ביותר מתוצרת ברית המועצות הנמצא בשימוש פעיל ב[[חיל האוויר הרוסי]] נכון לשנת 2008 וצפוי כי ימשיך לשרת בחיל האוויר הרוסי עד לשנת 2040. ה-Tu-95 מונע בארבעה מנועי [[טורבו פרופ]] מדגם NK-12 מתוצרת [[קוזנצוב]]. כל אחד מן המנועים מניע שני מדחפים הנעים בכיוונים נגדיים. זהו מטוס המדחף המהיר ביותר בשימוש מבצעי. כנפי המטוסי מוטות לאחור ב-35 מעלות, זווית חדה יחסית למטוסי מדחף.

 

עד היום זהו המפציץ האסטרטגי היחיד המונע במנועי טורבו פרופ. פיתוח של דגם זה הנמצא בשימוש הצי הרוסי הוא TU-142.

 

בשנת 1949 תכנן צוות בראשות [[אנדרי טופולב]] את המפציץ הבין-יבשתי הראשון של ברית המועצות, טופולב Tu-85, שהיה גרסה גדולה יותר של Tu-4, חיקוי של המפציץ האמריקאי [[B-29 סופרפורטרס]]. אולם יכולותיו של ה-Tu-85 לא היו מספיקות כנגד הדור החדש של מטוסי הירוט האמריקאים אשר היו מסוגלים לטוס בכל מזג אוויר. על רקע זה קיבלו, בשנת 1950, טופולב וצוותו רשימת דרישות חדשה, ביניהן למטוס החדש היה צריך להיות טווח מבצעי של 8,000 ק"מ ללא תדלוק, טווח ארוך דיו כדי לאיים על מטרות בארצות הברית. עוד נדרש המטוס החדש לכושר נשיאה של 11 [[טון (מסה)|טון]] עד למטרה. אחת הבעיות הגדולות של טופולב הייתה הבחירה במנוע מתאים למטוס, היות שהדור הראשון של [[מנוע סילון|מנועי הסילון]] צרך כמות גדולה של דלק ולעומתו מנועי [[טורבו פרופ]] היו חסכוניים יותר ואיפשרו טווח טיסה גדול יותר. לאור זאת בחר טופולב במנועי טורבו פרופ במהירות גבוהה.

 

בתחילה לא זכה המטוס ליחס רציני מצד הכוחות המזוינים של ארצות הברית, על פי הערכות ראשונות הטווח המרבי של המטוס היה כ-12,500 ק"מ במהירות מרבית של כ-640 קמ"ש. נתונים אלה תוקנו מאז מספר רב של פעמים לנוכח ביצועיו המשופרים של המטוס.

 

גרסת ה-Tu-95RT באופן מיוחד הייתה לאחד הסמלים המוכרים ביותר של [[המלחמה הקרה]] כאשר ביצע משימות של סיור ימי ארוך טווח ואיתור מטרות למטוסים אחרים, לספינות מלחמה ולצוללות. דגם זה ניתן היה לזיהוי בזכות הבליטה הייחודית בגחונו, שבה הייתה אנטנת [[ראדאר]] לאיתור ספינות. [[הצי האמריקאי]] הציב את ירוטם של מטוסים אלה בעדיפות גבוהה, במרחק שאינו פחות מ-320 ק"מ מ[[נושאת מטוסים]] אמריקאית. את המשימה ביצעו בדרך כלל מטוסי ירוט מסוג [[F-14 טומקט]], אשר ליוו את המפציץ עד אשר יצא מן הטווח הקרוב לנושאת המטוסים. לעתים הדגימו מטוסי הצי האמריקאי יכולת ליירט את המפציץ בטווח גדולים יותר, עד 1,600 ק"מ מנושאת המטוסים.

 

בשיא המלחמה הקרה היה מתקיים סיור שבועי קבוע של צמד מטוסי Tu-95, אשר היו ממריאים מ[[חצי האי קולה]] וטסים עד ל[[קובה]] לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית ואשר היו מלווים לאורך כל דרכם על ידי מטוסי יירוט אמריקאים.

 

מטוסי קרב מערביים נשלחים לעתים קרובות ליירט מפציצי Tu-95 במהלך ביצוע משימתם בשולי המרחב האווירי של נאט"ו. טייסי מטוסי ירוט רבים דיווחו כי הנתונים הקיימים על ביצועי המטוס אינם משקפים את מלוא יכולתו היות שטייסי ה-Tu-95 מסוגלים להאיץ את המטוס למרחק קצר במידה שהיא מעבר ליכולות מטוסי קרב מסוימים, במיוחד מטוס היגואר {{כ}} SEPECAT. קיימים אף סיפורי טייסי יירוט על מטוסי Tu-95 אשר סוטים לפתע ממסלולם כדי להדוף את מטוסי היירוט ממסלולם או לגרום להם להאט באופן פתאומי. סיפורים דומים קיימים אף מצד טייסים רוסים. בשנות ה-80 התנגש מטוס [[F-16]] של חיל האוויר הנורבגי במטוס Tu-95 בעוד המטוס הנורבגי מלווה את המטוס הסובייטי אל מחוץ למרחב האווירי של נורבגיה. ככל הנראה הטייס הנורבגי התקרב באיטיות אל מטוס הטופולב עד שנקלע אל [[מערבולות קצה כנף]] של המפציץ הכבד ונפגע בקצה הכנף. שני המטוסים הצליחו לנחות בשלום לאחר ההתנגשות.

 

עד לשנת 1999 מטוסי Tu-95, אשר נהגו לטוס בזוגות, היו מתקרבים עד למרחק של יכולת שחרור טילים מצפון אמריקה, הן בצידה האטלנטי של היבשת בין גרילנד לאיסלנד, והן בצידה המערבי של היבשת ב[[ים ברינג]], סמוך לאלסקה. בחודש יוני 1999 ארבעה מפציצים רוסים, זוג מטוסי Tu-95 וזוג מטוסי Tu-160, נאלצו לפנות לאחור לאחר שיורטו על ידי מטוסי קרב אמריקאים. תקרית דומה אירעה בחודש ספטמבר 1999, אולם אז פנו המפציצים הרוסים לאחור עוד בטרם נוצר מגע בין המטוסים. אף בתחילת המאה ה-21 ממשיכים מטוסי Tu-95 רוסים לסייר סמוך למרחב האווירי של ארצות הברית ומדינות נאט"ו והם מיורטים על ידי מטוסי קרב של מדינות נאט"ו. מפציצי ה-Tu-95 הנמצאים היום בשירות חיל האוויר הרוסי הם מדגם Tu-95MS אשר נבנו בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. ב-18 באוגוסט 2007 הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי מטוסי ה-Tu-95 יחדשו את הסיורים הימיים ארוכי הטווח הקבועים שערכו במהלך המלחמה הקרה, סיורים שפסקו למשך 15 שנה.

 

* Tu-95/1 - אבטיפוס

* Tu-95/2 - אבטיפוס

 

[[קטגוריה:מפציצים מתוצרת ברית המועצות]]

 

[[en:Tupolev Tu-95]]

[[cs:Tupolev Tu-95]]

[[cv:Ту-95]]

[[de:Tupolew Tu-95]]

[[eo:Tupolev Tu-95]]