הבדלים בין גרסאות בדף "תאגיד רב-לאומי"

מ
בוט החלפות: שוקי;
מ ([r2.5.1] בוט מוסיף: ca:Multinacional)
מ (בוט החלפות: שוקי;)
שני אפיונים אלו של התאגידים הרב-לאומיים הביאו לפיחות בחשיבות ה[[סחר בינלאומי|סחר הבינלאומי]] בסחורות ולגידול מקביל בהיקף הסחר הבינלאומי המבוצע באמצעות העברות הון. מבנה זה מעניק לתאגידים הרב-לאומיים גמישות רבה יחסית בהשוואה לתאגידים בינלאומיים מדורות קודמים, משום שהדבר מאפשר להם להפחית את מצבת העובדים המועסקת בתאגיד, לטובת חוזים מול קבלני-משנה המקיימים יחסים כאלו עבורו.
 
אחת הסיבות המרכזיות למעבר לייצור רב-לאומי היא ההקשחה הניכרת בשווקיבשוקי העבודה ברוב מדינות המערב, ושכרם הגבוה של עובדי יצור בהם. יתרון היעילות של הייצור במערב נשחק במידה רבה, ובמקרים מסוימים אף נעלם. במצב כזה, בהתאם ל"[[יתרון יחסי|חוק היתרון היחסי]]" של [[דייוויד ריקרדו]], למדינה המסוגלת לייצר כל מוצר ביעילות גדולה יותר ממדינה אחרת, עדיין משתלם להעביר את ייצור המוצרים שבהם יתרונה היחסי קטן יותר לייצור באותה מדינה אחרת, ודומה כי זהו המצב גם כאן.
 
התאגידים הרב-לאומיים, בהתאם, מתמקדים בתחומים בהם יש עדיין יתרון יחסי גדול למדינת האם של התאגיד. תאגידים רב-לאומיים רבים מקטינים את מעורבותם הישירה בנושאי ייצור מוצרים, ומתמקדים בלוגיסטיקה, מחקר ופיתוח, בשיווק ומיתוג. לדוגמה, תאגיד רב-לאומי העוסק במיצים עשוי להעביר את ייצור המיצים בפועל לחברות עצמאיות שונות, כשעיקר עבודתו מתמקדת במיתוג המיצים השונים, פיתוח מיצים חדשים, שיווק המיצים ומכירתם בשוק.
271,876

עריכות