הבדלים בין גרסאות בדף "בדחן"

נוספו 22 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
תיקון קישור
מ (ראו גם)
מ (תיקון קישור)
'''בַּדְחָן''' (ב[[הגייה אשכנזית]]: "בַּדְחְן") הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים [[יהדות|יהודיים]], חגים וימי מועד אחרים. הבדחנים הראשונים נזכרו כבר בסוף [[ימי הביניים]], ב{{ה|מאה השלוש עשרה}} ו[[המאה הארבע עשרה|הארבע עשרה]]. דמות הבדחן התפתחה בהשפעת דמות ה[[ליצן]] (או [[ליצן חצר]]) ה[[אירופה|אירופית]], כמקבילה יהודית לה. הבדחנים היו מעין [[אמן (אמנות)|אמנים]] נודדים, שהיו נוסעים מעיירה לעיירה ומ[[כפר]] ל[[כפר]], מקהילים את הקהל ומשעשעים אותו בדברי [[בדיחה]], ב[[חריזה|חרוזים]] וב[[שיר]]ים, הטפות [[מוסר]] היתוליות ועוד.
 
מעמד הבדחן הלך והתפתח ב[[יהדות מזרח אירופה|קהילות ישראל במזרח אירופה]], והוא קנה לו כלים אמנותיים מגוונים, דיקלום ו[[הצגה]], [[אלתור]], וזימרה ועוד. בתחילה, כונו הבדחנים 'לצים' או 'גחכנים', אולם בהמשך, בעקבות השיפור במעמדם, כונו בדחנים. בנוסף, נדרשה מהם שליטה מופלאה ב[[טקסט]]ים ה[[ארון הספרים היהודי|יהודיים]] על כל צורותיהם. במאתיים השנים האחרונות שלפני השמדת [[יהדות מזרח אירופה]], הפכו הבדחנים למנחים ולמנהלי ה[[טקס]]ים היהודיים; [[חופה|חופות]] ולידות, [[ברית מילה|בריתות]] ו[[פדיון הבן|פדיונות]], טקסי חג ה[[פורים]] ועוד, נוהלו על ידי הבדחנים, בלווית [[תזמורת]] [[כליזמר (נגן)|כליזמרים]] או בשירה עצמית.
 
ברוב המקרים היו הבדחנים אנשים [[עוני|עניים]] ופשוטים, ועל פי רוב כדי למצוא פרנסה הם נאלצו לנדוד מ[[עיר]] לעיר כדי למצוא את פרנסתם. הבדחן היהודי המפורסם ביותר היה "[[הרשל'ה]] מאוסטרופולי", ובדחן ידוע נוסף הוא [[מוטקה חב"ד]]. למרות זאת, היו גם בדחנים בעלי מעמד ועשירים.