פרשת פליים – הבדלי גרסאות

'''פרשת פליים''' (ב[[אנגלית]]: '''Plame affair''') היא [[שערורייה]] פוליטית [[ארצות הברית|אמריקאית]], הנסובה סביב החשד שבכירים בממשלו של ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[ג'ורג' ווקר בוש|בוש]] חשפו את זהותה של סוכנת ה-[[CIA]] [[ולרי פליים]] כדי להתנקם בבעלה שמתח ביקורת על התנהלות הממשל בתקופה שלפני היציאה ל[[מלחמת עיראק]], והשימוש בטענות מפוקפקות על ניסיונותיו של [[סדאם חוסיין]] להשיג [[נשק להשמדה המונית]] על מנת לצאת למלחמה. הפרשה היוותה נדבך חשוב באיבוד התמיכה של הציבור במלחמה.

 

ההאשמות נבעו מטור שה[[עיתונאי]] והפרשן הימני [[רוברט נובאק]] פרסם ב[[וושינגטון פוסט]] ב-[[14 ביולי]] [[2003]]. טור זה דן בבעלה של פליים, השגריר לשעבר [[ג'וזף וילסון]]. וילסון, [[דיפלומט]] בעברו ששירת בתפקידים שונים ב[[אפריקה]], נשלח בפברואר [[2002]] על ידי ה-CIA ל[[ניז'ר]] כדי לבדוק מידע על ניסיון כביכול של [[עיראק]] להשיג [[עפרה (מחצב)|עפרת]] [[אורניום]] מהמדינה. וילסון הגיע למסקנה כי המידע לא היה נכון. למרות זאת הזכיר בוש, ב[[נאום מצב האומה]] ב-[[28 בינואר]] [[2003]] מידע מודיעיני על ניסיון רכישת אורניום במדינה [[אפריקה|אפריקנית]], על מנת לשכנע בנחיצות היציאה למלחמה.

 

כשהתברר שפליים הייתה סוכנת מוסווית (היא הציגה את עצמה כ"אנליסטית אנרגיה" ב[[חברת קש]] שהקים ה-CIA), התפרצה השערורייה. רבים, בהם וילסון, האשימו את אנשי הממשל בכך שהדליפו את המידע על מנת לפגוע בקריירה של פליים, ובכך לנקום בווילסון על ביקורתו הפומבית, וכי פגעו בכך בביטחון המדינה. האצבע המאשימה הופנתה בעיקר כלפי [[קארל רוב]], יועצו הקרוב של בוש.

 

הפרשה הפכה לפלילית כאשר בסוף ספטמבר דרש ה-CIA מ[[משרד המשפטים האמריקאי|משרד המשפטים]] לפתוח בחקירה כדי לבדוק האם נעברה עבירה על "חוק ההגנה על זהויות מודיעיניות", חוק האוסר על חשיפה ביודעין של זהות [[סוכן]] [[מודיעין צבאי|מודיעין]] חסוי על ידי מי שמידע כזה הגיע אליו מתוקף תפקידו. [[חבר מושבעים גדול]], שלו הסמכות להחליט על הגשת [[כתב אישום|כתבי אישום]], הושבע ב-[[31 באוקטובר]]. בשל חשש לניגוד אינטרסים של העומדים בראש משרד המשפטים, הועבר ניהול החקירה בסוף דצמבר לידי התובע המיוחד [[פטריק פיצג'רלד]].