לוקמיה לימפוציטית חריפה – הבדלי גרסאות

בלסטים של לוקמיה גדולים מספיק על מנת לבחון אותם בבדיקת דם פשוטה, אולם, כדי להיות בטוחים בסוג הלוקמיה, לוקחים דגימת [[מוחמח עצם]]

מ[[עצם|עצמות]] הגב הגדולות, ב[[הרדמה]] כללית. הדגימה היא ממוח העצם כי בו נמצא מקור המחלה, וזאת למרות שבלסטים לוקמיים נוכחים בכל מערכות הגוף: [[מוחמח עצם]], [[בלוטת התימוס]], [[כבד]], [[טחול]], [[בלוטות לימפה]] [[אשכים]] ו[[שחלות]].

למרות השיפור בתוצאה הסופית, ישנם שני מקרים שבהם אי אפשר להבריא. ההערכה היא כי סיכויי חולים אלה להחלים הם פחות מ-30%. לאחרונה התגלה כי השתלת מוחמח עצם היא המוצא האחרון שלהם. אם המחלה מגיבה טוב ל[[פרדניזון]]([[סטרואיד]]). בשני הסוגים: הסיכוי שאנשים שהגיבו מצוין לפרדניזון יוכלו לחיות 4 שנים הוא 40-50%, אך אנשים שלא הגיבו או הגיבו פחות היה 10%.

ילדים החולים בלוקמיה לימפובלסטית חריפה עלולים לפתח [[תסמין|תסמינים]] ו[[סימן (רפואה)|סימנים]] שמאפיינים חדירה ל[[מוחמח עצם|מוח העצם]].

בגלל שהבלסטים הלוקמיים מחליפים את כל התפקוד הנורמלי ב[[מוחמח עצם|מוח העצם]], החולה מסמן בדרך-כלל כישלון של מוח העצם, המתבטא ב[[אנמיה]] כללית, [[תרומבוציטפניה]] ו[[ניוטרופניה]]. מסתמנים [[עייפות]] וחיוורון, דמם תת-עורי ו[[דימום]]. סימנים אחרים הם: [[ירידה במשקל]], [[כאב עצמות]] ו[[קוצר נשימה]] ([[אסטמה]]). סימנים ותסמינים ב[[מוח]] עלולים להופיע ולגרום ל[[כאב ראש]], להקאות בבוקר, לעצבנות יתרה, או לסימנים פחות נפוצים כמו שינה ארוכה במיוחד (בין 16-24 שעות). מעורבות ה[[אשכים]] היא נדירה. מצב זה מופיע בתור הגדלה חסרת כאב של האשכים ולרוב, הגדלה בצד אחד שלהם.

לעתים קרובות, כאשר מדובר בלוקמיה של [[לימפוציט T]], מוסיפים [[רדיותרפיה|הקרנות]] ל[[מוח]] או ל[[טחול]]. לאחר תקופת הטיפול הכימי האינטנסיבי, בדרך כלל לאחר שהסימנים מ[[מוחמח עצם|מוח העצם]] וממקומות ראשיים אחרים נעלמו, מתחילה תקופה של כ-1.5-3 שנים של טיפול [[כימותרפיה|כימותרפי]] מתון כדי לחסל תאי לוקמיה "נסתרים" שאולי שרדו. לרוב הטיפול המקובל הוא מטוטרקסאט ומרקפטופורין 6 במינונים פחות נמוכים מהרגיל שהנזק והרעילות שלהם אמנם קיים אך לרוב אינו מסכן כמו בתקופת הטיפול האינטנסיבית. במקרים שבהם הטיפול אינו משפיע על התא הסרטני תתפשט הלוקמיה ותגרום למות החולה, למרות שאם החולה יקבל [[השתלת מוחמח עצם]] בזמן, יכולה הלוקמיה להיעלם ולא לחזור לעולם. במקרה של חזרת ה[[מחלה]] יינתנו טיפולים אינטנסיביים אף יותר. התלקחות של לוקמיה יכולה להופיע ב[[מוח]], ב[[מוחמח עצם|מוח העצם]], ב[[נוזל השדרה]], ב[[כבד]], ב[[טחול]], ב[[אשכים]] וב[[שחלות]]. חזרת הלוקמיה במוח העצם היא חמורה ומחייבת טיפול מיידי. לרוב, כאשר המטופל יגיע להפוגה בצמיחת התאים, יילקחו ממנו [[תא אב|תאי אב]] מהדם ויוכנו ל[[השתלת מוחמח עצם עצמית]].