חזקת ממון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
כך גם סבור היד רמ"ה, ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|צב|ב}}.}}:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דכל היכא דאיכא רובא וחזקה דמסייעי למוכר, כגון צמד ובקר דרובא לא קרו ליה לבקר צמד, '''ואיכא נמי חזקה דמסייעא ליה למוכר, דאוקימנא בחזקת מאריה''', והמוציא מחבירו עליו הראיה, לא אזלינן בתר דמים וחזקה, וכל היכא דאיכא [[רוב|רובא]] דמסייע ליה לבעל וליכא חזקה דמסייעא ליה, כגון המוכר [[שור]] לחבירו ונמצא [[קרן (אב נזיקין|נגחן]] היכא דרובא לרדיא זביני, דאיכא למימר זיל בתר רובא והוה ליה מקח טעות, ואיכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה ולאו מקח טעות, אזלינן בתר דמים כו' דלא אלימא [[חזקה]] למידחא רובא ודמים....
 
ושמעת מינה דרובא וחזקה, '''חזקה עדיפא, לאוקמי ממונא בחזקת מריה,''' ודווקא היכא דליכא דמים דמסייעא ליה לחד מנייהו כו'. }}
 
===חזקת מרא קמא בחזקת ממון===
לפי הגדרת הר"ן{{הערה|1=בכתובות כ ע"א בשם הרי"ף ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14454&hilite=d523716d-586a-4c5c-8d6f-0fad86d0a7ae&st=%D7%AA%D7%A8%D7%99+%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%99&pgnum=22 בבבא מציעא דף ז' ע"א].}}, ה[[רמב"ן]]{{הערה|בבבא מציעא דף ז' ע"א.}} ה[[מהרש"א]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14309&st=&pgnum=314 שם ע"ו ע"א]}} וה[[מהר"ם שיף]]{{הערה|שם ע"ב.}} חזקה זו שווה למעשה ל[[חזקת מרא קמא]], ולפי שיטתם כאשר אדם נתבע ממון מחבירו, יש לנתבע חזקת מרא קמא. לעומת זאת סבור [[החתם סופר]]{{הערה|בסוגיא שם.}}, כי אין לנתבע כל חזקה שבעולם מלבד הדין "תפוס", האומר ש[[המוציא מחבירו עליו הראיה|"מאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא"]].