חזקת כשרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת דוגמה מבלבלת - המילה "כשרות" נסובה על האדם המעיד ולא על דיני כשרות.
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''חזקת כשרות''' היא [[חזקה]] הקובעת כי כל [[יהודי]] שומר תורה ומצוות אמין [[עדות (הלכה)|להעיד]], כל עוד לא הוכח ההיפך.
 
חזקה זו מבוססת על ההנחה שכל יהודי הינו צדיק כל עוד לא הוכח אחרת, ולכן החזקה אומרת שגם כאשר התרחש מעשה מסוים לפנינו המערער לכאורה את אמינותו, עלינו לדון אותו לכף זכות ולהניח שהוא לא עבר את העבירה כל עוד לא הוכח אחרת. דוגמא לכך היא למשל כאשר אדם [[נישואין|נשא]] אשה והתגלה כי איננה [[בתולה (הלכה)|בתולה]], עלינו להניח שהסיבה לכך היא מעשה [[אונס (הלכה)|אונס]] ולא זנות מרצון, או לחילופין היותה [[מוכת עץ]].{{הערה|[[ראשונים]] ב{{בבלי|כתובות|ט|א}}. וכיו"ב כתב תוספות ב{{בבלי|חולין|יא|ב}}.}}.
 
קיימת מחלוקת בתלמוד האם אדם יכול להעיד על עצמו כי הוא אינו אמין, אך להלכה נפסק שלא, מכיוון [[אין אדם משים עצמו רשע]].
גם כאשר האדם עצמו יוכיח ויודה שהוא אינו צדיק, הוא לא יהיה נאמן על פיו, לפי הכלל [[אין אדם משים עצמו רשע]], וגם אז הוא ישאר בחזקת כשרות. דיעה אחרת המוזכרת בגמרא, היא ש"אדם משים עצמו רשע", כלומר כאשר האדם עצמו מודה שהוא אינו צדיק, עלינו להאמינו בכך.
 
==כף זכות==