מדינתנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
מתנגדי האטטיזם טוענים, לעומתם, כי על השאלה "מהי תועלת הכלל?" אפשר להשיב בדרכים רבות, והפקדת סמכות התשובה בידי "מפקד" או "מתכנן" לא תוביל את החברה בהכרח אל הנכונה שבהן. למעשה, אם מניחים שבני האדם פועלים לקידום תועלתם האישית, ניתן להניח כי לכך יחתרו גם המתכננים. אם, לעומת זאת, מניחים כי בני האדם חותרים, מתוקף תודעת-על כלשהי, לקידום תועלת הכלל, הרי שאין צורך במתכנן. מעבר לכך, לא נכון להסיק כי כתב המינוי שקיבלה המדינה להגן על זכויות הפרט כולל גם את הסמכות להרחבתו של כתב המינוי כרצונה, שכן המדינה קיימת כדי להגן על זכויות הפרט, לא לשירות תועלות נוספות כיאה בעיניה.
 
טענה אחרת של תומכי האטטיזם היא כי הסתירה לכאורה בין זכויות הפרט לתועלת הכלל אינה מהותית אלא תלויית-הקשר. כלומר, תלויה בהקשר הקיים של יחסים, מעמדות והפרשי הכנסה בחברה. כאשר אנשים יבינו זאת או אם יסולק ההקשר המעוות הקיים, תעלםתיעלם גם הסתירה לכאורה בין שאיפות הפרט לתועלת הכלל. לפי [[ז'אן-ז'אק רוסו]] והוגים אחרים של המאה השמונה עשרה, הארה זו של האנשים תתרחש בדרכי שלום, כאשר אנשים יבינו באופן רציונלי את השגגה שבתפישותיהם ויתאחדו ב"הסכמה כללית". לפי ההשקפה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] יידרש שלב ביניים של "דיקטטורה של הפרולטריון" אטטיסטית שתמחק את ההבדלים המעמדיים ובעקבותיהם תמחקתימחק מאליה הסתירה בין רצון הפרט לטובת הכלל.
 
תשובת מתנגדי האטטיזם מצביעה על כך שהעדויות לקיומו של מצב בו בני האדם מוותרים מרצונם על שאיפותיהם האנוכיות קלושות ביותר. החלום על חברה נטולת ניגודים הוא רב קסם, אך אינו קשור למציאות והנסיונות השונים לממשה: בשכנוע, בהקמת קהיליות קומונליות ואוטופיות או תחת משטרים אטטיסטיים ומרקסיסטיים הגיע בכל מקרה ומקרה להתרסקות מוחלטת.