טורבינת גז – הבדלי גרסאות

נוספו 20 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
מ ([r2.5.2] בוט מוסיף: hi:गैस टर्बाइन)
לטורבינה, כמו גם למדחס, יש שני שלבים: סטטור ורוטור. הסטטור הינו חלק נייח הבנוי משורת [[להב]]ים בקוטר הטורבינה. להבים אלו מכווינים את הגזים העוזבים את תא השריפה לעבר להבי הרוטור של הטורבינה על מנת לנצל באופן מיטבי את אנרגיית הגז ולהמירה באמצעות סיבוב רוטור הטורבינה ל[[אנרגיה קינטית|אנרגיה מכנית]] (קינטית). חישוב מהירויות זרימת הגז בין להבי הסטטור והרוטור נעשה על ידי משולש מהירויות, הכולל את המהירות המוחלטת של הגז, מהירות סיבוב הרוטור והמהירות היחסית ביניהם. משולש המהירויות מכתיב את זוויות להבי הסטטור והרוטור בעת תכנונם וכן את מהירות סיבוב הטורבינה. בטורבינה הסטטור הינו לפני הרוטור ובמדחס ההפך.
 
במנועים מתקדמים, ממשפחת [[מנוע מניפה|מנועי המניפה]], קיימות שתי טורבינות, כאשר כל אחת מהן מקושרת למדחס באמצעות ציר נפרד. המדחס הראשון הינו מדחס לחץ נמוך, שהוא למעשה המניפה, מחובר לטורבינה האחרונה במנוע, שנקראת טל"נ - טורבינה לחץ נמוך. לאחר המניפה נמצא המדחס במנוע, אשר מחובר לטורבינה הראשונה, הנקראת טל"ג - טורבינה לחץ גבוה. שני הצירים המחברים את מכלול הלחץ הנמוך (מניפה-טל"נ) ומכלול הלחץ הגבוה (מדחס-טל"ג) הינם קונטנצריים ועוברים האחד בתוך השני. מנועי מניפה חסכוניים יותר ב[[דלק]] ככל שקוטר המניפה גדול יותר ולכן מצויים לרוב ב[[מטוס נוסעים|מטוסי נוסעים]], אשר אינם זקוקים לשטח חתך קטן ומהירויות גבוהות כ[[מטוס קרב|מטוסי קרב]].
 
==יכולות וביצועים==