אפקט אהרונוב-בוהם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
תיקון: אלטרו - אלקטרו
שורה 1:
'''אפקט אהרונוב-בוהם''', הקרוי לעתים תוצא אהרונוב-בוהם או אפקט אהרנברג-סידאי-אהרונוב-בוהם, הוא תופעה ב[[מכניקת הקוונטים]], לפיה [[חלקיק]] [[מטען חשמלי|טעון]] מושפע משדות אלטרומגנטייםאלקטרומגנטיים באזורים אליהם החלקיק אינו מגיע כלל. הצורה המוקדמת ביותר של אפקט זה נובאה על ידי [[וורנר אהרנברג]] ו[[ר' א' סידאי]] ב-[[1949]], ותוצאים נוספים התגלו מחדש על ידי [[יקיר אהרונוב]] ו[[דייוויד בוהם]] ב-[[1959]]. ניתן לחזות כי תוצאים כאלה יקרו כתוצאה מ[[שדה מגנטי|שדות מגנטיים]] כמו גם מ[[שדה חשמלי|שדות חשמליים]], אך קל יותר היה לצפות בגרסה המגנטית. באופן כללי, המסקנה הנובעת מניתוח של אפקט אהרונוב-בוהם היא כי ידע על השדה האלקטרומגנטי הקלאסי הפועל באופן מקומי על חלקיק אינו מספיק כדי לנבא את התנהגותו הקוונטית.
 
לאחר פרסום המאמר משנת 1959, הודה בוהם כי האפקט נחזה על ידי סידאי ואהרנברג עשור קודם לכן. בוהם ואהרונוב ציטטו מאמר מוקדם זה כראוי במאמרם השני (Peat, 1997, p. 192).