|
|
|
== רקע ==
למרות האימה שהטילו הטנקים הבריטים הראשונים בחי"ר הגרמני, ולמרות ההצלחות הלא מבוטלות של הנשק החדש הזה, המטה הגרמני העליון במלחמת העולם הראשונה לא ראה ערך רב בטנקים. הגנרלים הגרמנים, רובם אנשי [[חיל הפרשיםפרשים|פרשים]], ראו בטנק מעין צעצוע מכני שאין לו מקום בצבא רציני. לכן רק ב-[[1917]] החל ייצור הטנקים בגרמניה, וגם אז בכמויות קטנות. הגרמנים ייצרו רק דגם אחד, ששמו היה A7V, והוא הוטל לקרב בפעם הראשונה ב[[מרץ]] [[1918]].
==A7V==
הטנק הגרמני היה פרי תכנונו של קצין תובלה גרמני. ה-A7V היה למעשה ארגז [[שריון]] שהורכב על שלדה של [[טרקטור]]. הוא היה גדול יותר ממקביליו הבריטיים, ותופעל בידי 18 אנשי צוות. השריון היה עבה יותר מזה של הטנק הבריטי, והחימוש כלל [[תותח]] 57 מילימטר ושישה [[מקלע|מקלעי]] 7.92 מילימטר. לא היה לו [[צריח (טנקטכנולוגיה צבאית)|צריח]] והחימוש סודר כך שתותח ה-57 מילימטר היה בחזית הטנק, שני מקלעים בכל צד, ושניים באחורי הטנק. ההנעה סופקה על ידי שני [[מנוע|מנועי]] "דיימלר" מבוססי [[בנזין]], שכל אחד מהם הפיק 100 [[כוח סוס|כוחות סוס]]. השימוש בשני מנועים אלה איפשר לטנק מהירות של 8 קילומטר לשעה. לכאורה היה מדובר ברכב שעולה על ה[[סימן 1 (טנק)|טנק סימן 1]] הבריטי כמעט בכל, אך למעשה לא כך היה הדבר. ה-A7V סבל מבעיות מכניות קשות. המנועים ושאר מערכת ההנעה התקלקלו תכופות, ושריון הטנקים הגרמני היה מאיכות ירודה. למעשה השימוש היחיד שהיה ל-A7V היה בהעלאת מורל החי"ר הגרמני, ובכך שהחי"ר הבריטי נטה להימלט מפניו (כפי שעשה החי"ר הגרמני כאשר הותקף על ידי טנקים בריטיים).
==קישורים חיצוניים==
|
