MIM-72 צ'פרל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: מתקן הפניות |
||
שורה 16:
|מרעום=
|הנחיה= תת-אדום פסיבי בעל יכולת "מרדף זנב" בלבד
|פלטפורמת שיגור= מבוסס על [[נגמ"ש]] ה-[[M-113|M113]]
|פעילות מבצעית=
}}
'''MIM-72 צ'פרל''' (Chaparral) הוא [[טיל קרקע-אוויר]] (טק"א) מתוצרת [[ארצות הברית]] המבוסס על [[טיל אוויר-אוויר|טיל האוויר-אוויר]] [[AIM-9 סיידוויינדר|AIM-9 סיידווינדר]]. רכב השיגור שלו מבוסס על משפחת [[נגמ"ש|נגמ"שי]] ה-[[M-113|M113]]. המערכת נכנסה לשימוש ב[[צבא ארצות הברית]] ב-[[1969]] והוצאה שם משימוש בהדרגה בין השנים [[1990]] ו-[[1998]]. המערכת נועדה לפעול במשולב עם מערכת ה-[[M163 וולקן]], כאשר הוולקן יועד להעסיק מטרות בטווח קצר, בעוד הצ'פרל יועד לפעול כנגד מטרות בטווחים ארוכים יותר.
==פיתוח==
ב-[[1963]] החל [[פיקוד הטילים של צבא ארצות הברית]] (MICOM) לבחון את האפשרות להסב את [[טיל אוויר-אוויר|טיל האוויר-אוויר]] [[AIM-9
[[מכ"ם]] הרכשת מטרות קטן, ה-AN/MPQ-49 Forward Area Alerting Radar {{כ}}(FAAR), פותח ב-1965 כדי שישמש את צוותי הצ'פרל והוולקן בגילוי מטרות, אולם ה-FAAR הותקן ברכב "[[גאמא גוט]]" ולכן לא היה מתאים לשימוש בקו הקדמי.
שורה 33:
ל-MIM-72C, מ-1974, יש מקטע הנחייה משופר שמעניק לטיל יכולת רכישת מטרה מכל כיוון, כמו גם מרעום מכ"ם דופלר חדש וראש קרב משופר. המרעום וראש הקרב נלקחו מתוכנית המאולר המוקדמת והותאמו לצ'פרל. טילים אלו יוצרו בין השנים 1976 עד 1981 והחלו להיכנס לשימוש מבצעי בנובמבר 1978. גרסה D של הטיל הייתה גרסה נסיונית שהורכבה מראש הקרב של גרסה C וראש הביות של גרסה A, אך מעולם לא נכנסה לשימוש מבצעי.
פותחה גם גרסה ימית של הטיל שהתבססה על גרסה C וכונתה '''RIM-72C סי צ'פרל''' (Sea Chaparral). הטיל לא נכנס לשימוש ב[[הצי האמריקני|צי האמריקני]], אך הוא יוצא ל[[הרפובליקה הסינית|טייוואן]].
שיגור של טילי צ'פרל נעשה ידנית על ידי עקיבה ויזואלית אחר המטרה, צידוד כן השיגור לכיוונה הכללי, והמתנה לרכישת המטרה על ידי ראש הביות של הטיל. עובדה זו הגבילה את מערכת הצ'פרל להפעלה בשעות היום בלבד.
שורה 60:
*{{דגל|מרוקו}} [[מרוקו]]
*{{דגל|פורטוגל}} [[פורטוגל]]
*{{דגל|טייוואן}} [[הרפובליקה הסינית|טייוואן]]
*{{דגל|תוניסיה}} [[תוניסיה]]
| |||