שלד התא – הבדלי גרסאות

אבן הבניין של קורים אלה היא חלבון [[מונומר]]י בעל מבנה [[סליל אלפא]], כאשר זהות החלבון משתנה בין סוגי הקורים השונים. בעת יצירת הפרוטופילמנט של הקורים, שני מונומרים מתחברים זה לזה בצורה מקבילה, כאשר הקצה האמיני של המונומר האחד מתחבר לקצה ה[[אמין|אמיני]] של המונומר האחר, וכך גם בקצוות ה[[חומצה קרבוקסילית|קרבוקסיליים]]. השניים מתפתלים אחד סביב השני ויוצרים [[דימר]], אך בשל [[קוטביות]]ו, הדימר אינו יציב בכלל כימית. כתוצאה מכך, כל דימר מתחבר לדימר נוסף בצורה לא מקבילה, כלומר קצה אמיני לקצה קרבוקסילי, והשניים מתפתלים ליצירת טטרמר. הטטרמרים מתארגנים בשרשרת ונקשרים אחד לשניאל השני, קצה אמיני עם קצה קרבוקסילי, ויוצרים את הפרוטופילמנט. בקור השלם ישנן שמונה שרשראות של פרוטופילמנטים אשר יוצרות צורה [[גליל (גאומטריה)|גליל]]ית אטומה.

* קורים [[אפיתל]]יאליים כמו – קורים הבנויים מ[[קרטין]] ומצויים בתאי אפיתל, וכן ב[[ציפורן|ציפורניים]] וב[[שיער]]. הקרטינים יכולים להיות חומציים או בסיסיים, דבר המגדיל את מגוון הקורים בסוג זה. ב[[תמס בועתי של העור]] ישנה [[מוטציה]] בגנים המקודדים לקרטינים מסוימים, וכתוצאה מכך נשברים חלבוני הקרטין בחלל בין ה[[אפידרמיס]] ל[[עור|דרמיס]], דבר זה המוביל לכניסת מים לחלל זה וליצירת שלפוחיות בתגובה ללחץ יחסית מתון.