נציב הדורות הבאים – הבדלי גרסאות

יעודו של הנציב הואהיה יצירת "[[מרחב עתידי]]" והכללתו ב[[החקיקה בישראל|חקיקה]] וב[[חקיקת משנה|חקיקת המשנה]], על פי ה[[חוק]] הנציב מייעץיעץ לכנסת ב-12 תחומים: [[איכות הסביבה]], [[משאב טבע|משאבי הטבע]], [[מדע]], [[פיתוח]], [[חינוך]], [[בריאות]], [[משק וכלכלה]], [[דמוגרפיה]], [[תכנון ובנייה]], [[איכות חיים]], [[טכנולוגיה]] ו[[משפטים]]. בנוסף לכך הנציב היה רשאי לפעול בכל תחום ש[[ועדת חוקה, חוק ומשפט]] של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים. בפועל, תפקיד הנציב הוא לעיין בחקיקה העומדת על הפרק, וכאשר החוק בעל עניין מיוחד ל"דורות הבאים", לצרף [[חוות דעת]] בנוגע להשפעתו הצפויה בעתיד. כמו כן נציב הדורות הבאים מגיש לכנסת דו"ח שנתי על פעולתיו.

על פי סעיפים 34-35 לחוק הכנסת, רשאי הנציב היה רשאי להשתתף בכל דיון בכל ועדה בכנסת, למעט דיונים חסויים שבהם יורשה נציב הדורות הבאיםהורשה להשתתף רק אם קיבל אישור מיושב ראש הוועדה. לנציב הייתה סמכות לקבל כל ידיעה, מסמך או דו"ח אשר נמצאיםשנמצאים בתחום סמכותו של גוף המבוקר על ידו, והדרושים לנציב לביצוע תפקידיו, למעט המקרים הבאים:

על פי סעיף 44 לחוק הכנסת, רשאי נציב הדורות הבאים היה רשאי להיעזר, בנוסף לעובדיו הקבועים, בעובדי הכנסת.

*מכיווןכיוון שמטרתו העיקרית של נציב הדורות הבאים היא לספק ייעוץ מקצועי לכנסת, מועמד כשיר לתפקיד הואהיה אדם בעל תואר אקדמי באחד מ-12 התחומים שמוזכריםשהוזכרו כתחום אחריותו של הנציב בחוק. בנוסף לכך הנציבהיה צריךעל הנציב להיות בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות באחד מהתחומים הללו.

*על מנת לשמור על האופי הלא פוליטי של מוסד הנציבות, יתמנהנקבע שימונה לתפקיד הנציב רק אדם שלא היה [[חבר מפלגה]] לפחות שנתיים לפני הצגת המועמדות.