חצי שיעור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מהערך מלאכת כותב |
מ ←מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש: תקלדה |
||
שורה 3:
ב[[מסכת יומא]]{{הערה|{{בבלי|יומא|עד|א}}.}} נחלקו ראשוני האמוראים בנושא, בנוגע ל[[יום הכיפורים]]. התורה אוסרת אכילה ביום הכיפורים בשיעור של [[גרוגרת]] (תאנה מיובשת) מכיון שאכילה בשיעור כזה נחשבת לאכילה המיישבת את דעת האדם במקצת, ומפירה את עינוי הגוף. והשאלה היא אם אדם שאכל חצי שיעור כזה, עבר על איסור מהתורה.
דעתו של [[רבי יוחנן]] היא
רבי [[יוסף רוזין]], מציג בספרן "צפנת פענח"{{הערה|ראה בצפנת םענח לפי סדר א"ב אות ח'.}} שני אפשרויות לפירוש שיטתו של רבי יוחנן האוסר חצי שיעור, האחת היא שמדובר ב'''סימן''', כלומר מכיון שחצי שיעור זה עלול להצטרף עם חצי שיעור אחר, סימן הדבר שחצי שיעור זה הינו מעשה איסור, שכן שני החצאים כאחד מהווים איסור מהתורה, ומכאן שגם חצי ממנו הוא מקצת מהאיסור, או שמדובר ב'''סיבה''' כלומר מכיון שהחצי שיעור עלול להצטרף עם חצי אחר, אסור לאכול גם את החצי הראשון.
==חורגים מהכלל==
לא בכל איסור יש את איסור חצי שיעור, ויש מה[[אחרונים]] המחלקים בין סוגי האיסורים.
|