הוצאת שם רע – הבדלי גרסאות

המושג מופיע ב[[תורה]] ([[דברים]] כב, יג-כא) בקשר לאדם שהוציא שם רע על [[נערה המאורסה]] לו, שלכאורה נבעלה לאדם אחר לאחר שכבר [[קידושין|קידש]] אותה. כשמתברר השקר, העונש הוא תשלום של מאה כסף לאבי הנערה, וכן לא יכול יותר הבעל ל[[גירושין|גרשה]] כל ימיו.

ההרחבה למושג זה נמצאת כבר ב[[מסכת ערכין]]{{הערה|{{בבלי|בבא (דף קמא|טו ע"|ב)}}.}} שם נכתב "אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ויקרא יד) זאת תהיה תורת המצורע זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע" - הגמרא מרחיבה את המושג להוצאת שם רע כללית על כל אדם ובכל הקשר והעונש על כך הוא צרעת (בדומה ללשון הרע). בהקשר הזה מופיע המושג '''הוצאת שם רע''' גם בספרי הראשונים והאחרונים.

הוצאת שם רע נחשבת לאחת ה[[עבירה|עבירות]] החמורות ש[[בין אדם לחברו]] עד כדי כך שלמרות שביהדות הגישה כלפי אדם המביע [[חרטה]] על מעשיו סלחנית והנעלב נדרש [[סליחה|למחול]] על עלבונו, בהוצאת שם רע לא קיימת דרישה זו והנעלב רשאי שלא למחול למוציא השם הרע. ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] קובע: "ומניין שלא יהא המוחל אכזרי [מלמחול] וכו' א"ר ייסה הדא דתימר (זה שתאמר [שצריך למחול]) שלא הוציא לו שם רע, אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית". ({{הערה|בבא קמא פרק ח הלכה ו-ז).}}