|
|
|
המושג '''[[לימס|לִימֶס]]''' (ב[[לטינית]]: '''limes''') פירושו "ה[[ספר (פוליטיקה)|סְפר]] הרומי". היו אלה מערכות להגנת גבולותיה של [[הקיסרות הרומית]] – [[חומה|חומות]], [[מצודה|מצודות]] או [[ביצורים]] אשר נועדו לתחום את הקיסרות מפני שבטים פולשים ב[[המאה ה-4|מאות ה-4]] עד [[המאה ה-6|ה-6]].
'''לימס פלשׂתינה''' (limes Palestinae, הגייה מדויקת "לימס פָּלֶסְטִינַייפָּלֶשְתִּינַיי") היה לימס ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|ארץ ישראל]], אשר חצה את ה[[נגב]] מחוף [[הים התיכון]], באזור צפון [[חצי האי סיני]], עד לחוף [[ים המלח]] ו[[הערבה]]. הלימס של ארץ ישראל נועד להגן על האימפריה מפני פלישות של שבטי הנוודים, וכן להבטיח את נתיבי הסחר הבינלאומי החשובים. הנגב זכה בתקופה זו לשגשוג, במידה רבה הודות ללימס. מאחדות מהמצודות נשארו שרידים עד ימינו (בקרבת היישובים [[עין בוקק]], [[חצבה]], "חתרתורים", "מוחילה", [[עבדת]] ו[[מצד תמר]] בכביש [[דימונה]]-[[סדום]].)<ref>[[זאב וילנאי]], [[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל]], [[עם עובד]] – תרבות וחינוך, 1978 (הדפסה שלישית), עמ' 4037–4038.</ref>
== אזכורים היסטוריים ==
|
