רוברט מקאליסטר – הבדלי גרסאות

←‏חפירותיו בארץ ישראל: חפירה ארכאולוגית
(תמונה בשימוש הוגן)
(←‏חפירותיו בארץ ישראל: חפירה ארכאולוגית)
חפירתו של מקאליסטר בגזר, לבד מתוצאותיה וממצאיה, הפכו גם לנקודת ציון בתחום ה[[מתודולוגיה]] הארכאולוגית בארץ, שהכל משתדלים ללמוד ממנה לקח. תל גזר הוא תל [[מקרא]]י מן הגדולים בארץ. שטחו, בראשו, כ100- דונם. מקאליסטר [[חפירה ארכאולוגית|חפר]] למעלה ממחצית שטח ה[[תל]], ובחלק גדול משטח החפירה ירד מפני השטח ועד ל[[סלע]], ובסך הכל היקף עבודה עצום בממדיו. מקאליסטר "פרס" את התל בפסי חפירה צרים וארוכים כשהוא חופר שטח צר וארוך ושופך את ה[[עפר]] והמבניים שפרק לפס החפירה הקודם, וכן הלאה. באופן זה חפר שלושים שטחי חפירה צרים וארוכים שהפכו את התל על פניו.
 
מקאליסטר ערך את החפירהה[[חפירה ארכאולוגית|חפירה הארכאולוגית]] הגדולה בעצמו במלוא מובן המילה. פרט לעבודת החפירה עצמה, שנעשתה על ידי פועלי כפיים ערבים מן הכפר [[אבו שושה]] הסמוך, עסק בארגון, בפיקוח על מספר גדול של פועלים, במדידת השרידים, ברישומם, בציורם וכיוצא בזה. חפירתו בגזר היא דוגמה מובהקת של "תזמורת של איש אחד". כיום ברור כי חפירה ארכאולוגית היא "תזמורת" של בעלי תפקידים רבים, שהחוקר הראשי, מנהל החפירה, מנצח עליהם. מבחינה זו תפס החופר ממצא מרובה שלא השתלט עליו, ולכן הסתפק בתכניות מבנים שאינם מפורטות, ברישום מקוטע של מקום מציאתם של החפצים בחפירה, ובעיקר בהפרדה לקויה של השרידים ל[[שכבה ארכאולוגית|שכבותיהם]].
 
אחד הלקחים שעולים מן החפירה הזו, היא העובדה שמקאליסטר חפר חלק גדול מדי של התל. חפירתו עשויה להמנות בין החפירות שניתן לכנותן "חפירות טוטאליות", שכן כילתה חלק ניכר של התל.