שב ואל תעשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
ב[[תלמוד]] מובא הבדל בין שני סוגים של [[מצוות לא תעשה|לאווים]]: לאו שעשייתו כרוכה במעשה אקטיבי ("קום ועשה") לעומת לאו שאין בו מעשה ("שב ואל תעשה"). מסקנת התלמוד היא כי כי לאו שאין עשייתו כרוכה בפעולה אקטיבית - חומרתו קלה יותר ואין [[מלקות (הלכה)|לוקים]] עליו.{{הערה|{{בבלי|תמורה|ג|א}}; {{בבלי|מכות|יג|ב}}}}
==בפסיקת הלכה==
ב[[מסכת ברכות]] התלמוד קובע כי אין לעבור עבירה או לדחות קיומה של [[מצוות עשה]] באופן אקטיבי, אך לעומת זאת ניתן לעתים להימנע מקיום מצווה בצורה של "שב ואל תעשה"; כלומר, אם אינו "עוקר דבר במעשה בידים, אלא יושב במקומו ודבר תורה נעקר מאליו".{{הערה|{{בבלי|ברכות|כ|א}}, ובפירוש [[רש"י]] שם.}}
המקרים בהם נעשה שימוש בכלל זה הם כאשר [[חז"ל]] ראו צורך לתקן [[תקנת חכמים|תקנה]] מסוימת המבטלת את מצוות התורה, או במקרים בהם הערך של [[כבוד הבריות]] מתנגש עם קיומה של מצווה מסוימת. כאמור, במקרה שיש צורך להכריע בין "כבוד הבריות" לבין ביטול מצווה באופן אקטיבי, גובר הערך של קיום המצווה, כלשון הפסוק המובא בסוגיה: "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'".
דוגמאות ליישום כלל זה מובאות בסוגיה במסכת ברכות, בסוגיה נוספת ב[[מסכת יבמות]] ו[[מסכת גיטין|גיטין]]{{הערה|{{בבלי|יבמות|צ|ב}}; {{בבלי|גיטין|לו|ב}}.}}
==שב ואל תעשה עדיף==
במקומות בהם יש ספק אם לעשות פעולה כלשהי שיתכן שתביא לתוצאה חיובית אך מאידך יתכן שתגרום לתוצאה שלילית, משתמשים לעתים במדיניות של "שב ואל תעשה - עדיף".{{הערה|{{בבלי|עירובין|ק|א}}.}} כך למשל כותב רבי [[אליעזר פאפו]] בספרו "פלא יועץ": "יש דברים שהמניעה היא טובה עד מאד, כגון בכל דבר שיש לחוש אחד מני אלף שיש צד נדנוד עברה ולא יש [=אין] מצוה ברורה - שב ואל תעשה עדיף".{{הערה|"פלא יועץ", ערך "מניעה".}} על גישה כזו הנמנעת מליטול החלטה כאשר זו נדרשת נמתחת לעתים ביקורת, כעין משפטו המפורסם של [[רבי יוחנן]]: "ענוותנותו של רבי [[זכריה בן אבקולס]] החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו".{{הערה|{{בבלי|גיטין|נו|א}}.}}
==קישורים חיצוניים==
| |||