הבדלים בין גרסאות בדף "אישיות"

נוספו 14 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
שוחזר מעריכות של Matanyabot (שיחה) לעריכה האחרונה של Thijs!bot
מ (:בוט החלפות (-תיאורי?(יה|יית|יות|טי)(?! וביקורת|ן|ם) +תאור))
מ (שוחזר מעריכות של Matanyabot (שיחה) לעריכה האחרונה של Thijs!bot)
הפסיכולוג האמריקאי החלוץ [[גורדון אולפורט]] הגדיר כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים שתי גישות עיקריות לחקר האישיות - הגישה האידיוגרפית והגישה הנומותטית. '''המחקר הנומותטי''' מחפש להגדיר חוקים כלליים אותם ניתן ליישם על ציבור רחב, כדוגמת עקרון ה[[תאוריית הצרכים#רמה חמישית - צורך במימוש עצמי|מימוש העצמי]] או תכונת ה[[מופנמות - מוחצנות|מוחצנות]]. '''המחקר האידיוגרפי''' מנסה להבין את ההיבטים הייחודיים של הפרט.
 
קיים פולמוס פסיכולוגי ארוך שנים סביב השאלה האם האישיות קיימת כמבנה ארגוני יציב, או שמא תגובותיו של האדם הן מצביות או מורכבות בהרבה מכדי שניתן יהיה לארגנן במסגרות של הגדרת אישיות ספציפית. תאורתיאוריות פסיכולוגיות שתקפו את הפסיכולוגיה של האישיות הצביעו על כך שטווח השינוי של ההתנהגות האנושית הוא רחב כל כך, עד כי היכולת לדון במבנה מאפיין עקבי הופכת להיות בלתי תקפה לאורך החיים; בנוסף, כיוון שהפסיכולוגיה של האישיות משתמשת לעתים קרובות בממצאים אמפיריים להוכחת טענותיה במקום במבנים תאוריםתיאורטיים, התעוררה ביקורת כנגד המתודולוגיה המחקרית השכיחה בשיטה.
 
המילה פרסונה תיארה לראשונה "אישיות" בשפה הלטינית. מילה זו הושאלה מיוונית שבה היא תארה תחילה מסכת תיאטרון ומאוחר יותר גם את המסכה וגם את תכונות הנפש המוחצנות שעל השחקן להפגין כאשר הוא מרכיב אותה על פניו. הרומאים השתמשו במילה "פרסונה" כדי לתאר גם את תכונות האופי שהשחקן או אדם שאינו שחקן מפגין כאשר אינו מרכיב כל מסכה – דהינו [[תדמית]]. מאוחר יותר תיארה המילה גם את תדמיתו החיצונית המופגנת של אדם וגם את תכונותיו האמיתיות המוכרות רק למעטים – המשמעות המקובלת כיום ל-"אישיות". לאחר פרסום תורתו של [[זיגמונד פרויד]], החל שימוש במושג "אישיות" גם לתיאור מכלול המנגנונים הנפשיים המניעים כל פרט שהוא להתנהגות, מחשבות ורגשות כל שהם – המבנה הכללי של נפשו של כל אדם ובהשאלה גם המבנה הכללי של נפשו של כל פרט ממין כל שהוא.