אהוד שפרינצק – הבדלי גרסאות

'''אהוד שפרינצק''' ([[1940]] - [[8 בנובמבר]] [[2002]]) היה פרופסור ל[[מדע המדינה]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], דיקן ומייסד בית הספר "לאודר" לממשל ב[[המרכז הבינתחומי בהרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]. היה מומחה בעל שם במגוון תחומים, בהםעסק ב[[טרוריזם]], פוליטיקהבפוליטיקה קיצונית, והימיןבימין הרדיקלי בישראל ועוד.

שפרינצק לימד כפרופסור אורח באוניברסיטה האמריקנית בוושינגטון, ב[[אוניברסיטת ג'ורג'טאון]] וב[[אוניברסיטת פרינסטון]]. הוא שימש כעמית בכיר במכון וודרו ווילסון (WWS) לחוקרים בינלאומיים ובמכון השלום האמריקני. מאמריו הפובליציסטיים פורסמו בכלבעיתונים עיתוניבישראל ישראלוכן ובעיתונות הזרה - ב"[[ניו יורק טיימס]]", ב"[[וושינגטון פוסט]]", ב"[[גרדיאן]]" הבריטי וב"[[די ולט (יומון גרמני)|די ולט]]" הגרמני. היה מיוזמי "[[כנס הרצליה]] השנתי למאזן החוסן והביטחון הלאומי של ישראל".

מחקריו פורסמו ברחבי העולם. ספרו על עליית הימין הרדיקלי בישראל, בהוצאת [[אוניברסיטת אוקספורד]], זכה בפרס מיכאל לנדאו לספר הטוב ביותר על ישראל ועל המזרח התיכון בתחום מדע המדינה ב-1992. ספרו האחרון מ-1998 "וקם איש על אחיו" (בהוצאת Free Press) סקר קיצוניות ואלימות פוליטית במדינת ישראל מ[[אלטלנה]] ועד [[רצח רבין]]. הספר הגיע לגמר בתחרות "מועדון הספרים היהודי" היוקרתי בארצות הברית.

שפרינצק טבע בספרו "איש הישר בעיניו: אי לגליזם בחברה הישראלית" (1986) את המושג "'''אי-לגליזם'''", המבטא הלכי רוח נפוצים בישראל לפני ואחרי קום המדינה ועד היום. לפי הגדרתו של שפרינצק, אי-לגליזם היא תפיסה שאינה שוללת בהכרח את שלטון החוק והנובע ממנו, אלאאולם מייצגתהיא את הפער העמוק בין התפיסה המשפטית לבין המציאות. זוהי אוריינטציה שאינהאיננה רואה בשלטון החוקבו ערך עליון אלאכי אם צורת התנהגות שאפשר אך אפשר גם שלא לנהוג לפיה. אזרח הנוהג כך יאמץ גישה אינסטרומנטלית לחוק.

לטענת שפרינצק, בישראל נוצרה [[תרבות פוליטית]] המעודדת שימוש בכוח ואינה שוללת הפרות חוק, הגמשת גבולות החוק והתעלמות מכללים, אם כל אלה נעשים למען מטרות קולקטיביות הנחשבות נעלות. תרבות זו היא פרי של מסורת יהודית ארוכת-שנים המצווה "לסדר את הגויים", שהוצדקה כצורך קיומי ב[[גלות]]. לדבריו היא התבטאה לפני קום המדינה בהערמה על שלטונות [[המנדט הבריטי]] (המתבטאת למשל בקונוטציות החיוביות של המושג "[[עלייה בלתי לגלית]]", וכן בפעולות המחתרות). נוסף לה החן ה"[[צבר (סלנג)|צברי]]"-[[פלמ"ח|פלמ"חניקי]] שהגדיר גנֵבה כ"סחיבה" אם נעשתה בשביל ה"חבר'ה". לטענת שפרינצק תרבות זאת חילחלה גם לאחר קום המדינה, ומקבלת תמיכה גם מגורמים בתוך הממסד הפוליטי. בשל כך מתקבלים אקטים של הפרות [[חוק]] ו[[אלימות]], וכן פעילויות של קבוצות המערערות על עצם ה[[דמוקרטיה]] בישראל, מתקבלות לעתים קרובות, בהבנה ואינןובסובלנות מרוסנותכלפיהם.‏‏<ref>מתוך הספר [http://readingmachine.co.il/home/books/1130778450/1130778731‏ יד איש באחיו] של [[יורם פרי]]</ref>