פג'ה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח |
מקור |
||
שורה 30:
עם תום [[מלחמת העולם הראשונה]] ובמיוחד מאז [[מאורעות תרפ"א]] אירעו באזור תקריות אלימות רבות, על רקע המתיחות שבין היהודים לערבים ועל רקע פלילי. בתקופת [[המרד הערבי הגדול]] נורו יריות מהכפר לכיוון פתח תקווה.{{הערה|{{דבר||אש בסביבות פתח-תקוה|1936/08/27|00714}} {{ש}} {{דבר||כדורים עפו מעל כפר סירקין|1936/08/11|00716}} {{ש}} {{דבר||מפעולת הכנופיות אמש|1936/09/16|00812}}}}
ערב הקמת המדינה שימש הכפר בסיס להתקפות על פתח תקוה.{{הערה|שם=מוריס|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים 1947-1949''', [[הוצאת עם עובד]], 1991, עמ' 166-168, עמ' 190.}} במאי [[1947]] נרצחו שני יהודים ב[[פתח תקווה]] ועקבות הרוצחים הובילו לפג'ה.{{הערה|{{דבר||ההשתוללות בפתח-תקוה נמשכת|1947/05/21|00117}}}} בתגובה הוחלט לבצע פעולת גמול חריפה כדי להרתיע את התוקפים והפעולה הוטלה על הגדוד השני של ה[[פלמ"ח]] בפיקודו של [[יצחק רבין]]. הפעולה עצמה בוצעה על ידי יחידה בפיקודו של שלמה מילר, מפקד מחלקת הטיס של הפלמ"ח לשעבר. היחידה התכוונה לפרוץ לבית קפה בפג'ה במסווה של שודדים כדי לזהות את הרוצחים בעזרת אנשי ה[[ש"י]] (שירות המודיעין של "ההגנה"). אולם יושבי בית הקפה השיבו באש ומפקד הכח נהרג.{{הערה|{{דבר||הסתערות על מאורת השודדים בסביבת פ"ת|1947/05/22|00113}}}} חבלנים של הפלמ"ח פוצצו את מבנה בית הקפה כשכבר היה ריק מיושביו. [[יגאל אלון]] דיווח שגם שלושה ערבים מאנשי הכנופיות נהרגו בפעולה.{{הערה|[[אורי מילשטיין]], '''תולדות מלחמת העצמאות''', כרך שני, עמוד 10.}}
ב-[[30 בנובמבר]] [[1947]], [[ההתקפה על אוטובוס 2094|הותקפו בירי שני אוטובוסים]] של "[[אגד]]" כשני קילומטרים מדרום לפג'ה בידי כנופיה בראשות סייף א-דין [[אבו קישק]], ושבעה בני אדם נהרגו. האירוע התרחש יום לאחר [[החלטת החלוקה]] של האו"ם ב-[[29 בנובמבר]] 1947, ולכן רואים את האירוע כיריית הפתיחה של [[מלחמת העצמאות]].
| |||