הבדלים בין גרסאות בדף "כפר מימון"

הוסרו 8 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
עריכה
מ (עריכה)
|אתר אינטרנט=|
}}
'''כפר מימון''' הוא [[מושב]] ב[[נגב|נגב הצפוני-מערבי]], כ-5 [[קילומטר|ק"מ]] מ[[נתיבות]] וצמוד בפועל ל[[תושיה]], המשתייך ל[[מועצה אזורית שדות נגב]].
'''כפר מימון''' הוא [[מושב]] ב[[נגב|נגב הצפוני-מערבי]], כ-5 [[קילומטר|ק"מ]] מ[[נתיבות]] וצמוד בפועל ל[[תושיה]], המשתייך ל[[מועצה אזורית שדות נגב]]. שם המושב נקראו על שם ה[[רב]] [[יהודה לייב פישמן מימון|י"ל פישמן מימון]], ממנהיגי תנועת [[המזרחי]] ו[[משרד הדתות|שר הדתות]] הראשון של [[ישראל|מדינת ישראל]]. באופן חריג נקרא המושב על שם הרב מימון עוד בחייו. (הרב מימון נפטר שלוש שנים לאחר יסוד המושב) המושב נוסד בשנת ה'תשי"ט [[1959]] על ידי גרעין של [[בני עקיבא]], והיווה את ה[[מושב]] הראשון שהוקם על ידי התנועה. עוד קודם להקמת היישוב קבלו חברי הגרעין הכשרה במושב [[יושיביה]] שרבים מתושביו עזבוהו {{הערה|{{מעריב||ישוב אחרון|1958/11/11|00210}}}}. בעבר בזמן הגרעין נקרא היישוב "שובה ה'" והיישוב תושיה נקרא "שובה ו'" כך יחד עם היישובים הסובבים בנו את "גוש השובות", שטחו של המושב הוא כ-5,000 [[דונם]]. רוב התושבים עוסקים ב[[חקלאות]]. אנשי היישוב יחד עם אנשי היישוב תושיה מונים כיום מעל 200 משפחות.
 
המושב נקרא על שם ה[[רב]] [[יהודה לייב פישמן מימון|י"ל פישמן מימון]], ממנהיגי תנועת [[המזרחי]] ו[[משרד הדתות|שר הדתות]] הראשון של [[ישראל|מדינת ישראל]]. באופן חריג נקרא המושב על שם הרב מימון עוד בחייו (הרב מימון נפטר שלוש שנים לאחר יסוד המושב).
רב היישוב הוא '''הרב [[אליעזר איגרא]]''', [[אב בית דין]] ב[[באר שבע]].
במשך שנים רבות רב היישוב היה הרב [[יעקב אריאל]], מי שמשמש היום כרב הראשי ל[[רמת גן]].
 
המושב נוסד בשנת ה'תשי"ט [[1959]] על ידי גרעין של [[בני עקיבא]], והיווה את המושב הראשון שהוקם על ידי התנועה. עוד קודם להקמת היישוב קיבלו חברי הגרעין הכשרה במושב [[יושיביה]] שרבים מתושביו עזבו אותו{{הערה|{{מעריב||ישוב אחרון|1958/11/11|00210}}}}. בעבר בזמן הגרעין נקרא היישוב "שובה ה'" והיישוב תושיה נקרא "שובה ו'"; כך יחד עם היישובים הסובבים בנו חברי הגרעין את "גוש השובות".
ביישוב כמה מוסדות לימוד בהם בית-ספר אזורי- '''"נועם תושיה"''', ישיבת בני-עקיבא '''"בית-יהודה"''' - שחרי"ת, מעון יום אזורי '''"אמונה"'''.
 
שטחו של המושב הוא כ-5,000 [[דונם]]. רוב התושבים עוסקים ב[[חקלאות]]. אנשי היישוב יחד עם אנשי היישוב תושיה מונים כיום מעל 200 משפחות.
 
רב היישוב הוא '''הרב [[אליעזר איגרא]]''', [[אב בית דין]] ב[[באר שבע]]. במשך שנים רבות כיהן בתפקיד זה הרב [[יעקב אריאל]], המשמש היום כרב הראשי ל[[רמת גן]].
 
ביישוב כמהמספר מוסדות לימוד, בהם בית-ספר אזורי - '''"נועם תושיה"''', ישיבת בני-עקיבא '''"בית-יהודה"''' - שחרי"ת, מעוןומעון יום אזורי '''"אמונה"'''.
 
==אירועים==
כפר מימון אוזכר בתקשורת לראשונה בהקשר למחאה נגד [[פינוי סיני]] בשנת [[1982]] וכונה אז "בסיס" ליציאת השיירות לתוך שטח [[חצי האי]] [[סיני]]. כמו כן, עלה כפר מימון שנית לכותרות באמצע יולי [[2005]], כאשר רבבות אנשי ימין יצאו מ[[נתיבות]] ל[[גוש קטיף]] במסגרת "צעדת ההתחברות" ונבלמו על ידי אלפי [[שוטר]]ים ו[[חייל]]ים בקרבת הכפר. לבסוף הותר למפגינים לנוע לעבר הכפר ולבלות בו את הלילה. כוחות המשטרה המתוגברים צבאית [[כיתור|כיתרו]] את גדרות כפר מימון כדי למנוע מהצועדים להמשיך בדרכם לעבר רצועת עזה.
 
כמו כן, עלה כפר מימון שנית לכותרות באמצע יולי [[2005]], כאשר רבבות אנשי ימין יצאו מ[[נתיבות]] ל[[גוש קטיף]] במסגרת "צעדת ההתחברות" ונבלמו על ידי אלפי [[שוטר]]ים ו[[חייל]]ים בקרבת הכפר. לבסוף הותר למפגינים לנוע לעבר הכפר ולבלות בו את הלילה. כוחות המשטרה המתוגברים צבאית [[כיתור|כיתרו]] את גדרות כפר מימון כדי למנוע מהצועדים להמשיך בדרכם לעבר רצועת עזה.
 
לאחר ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] הועברה [[ישיבת הסדר נווה דקלים]] למתחם הישיבה התיכונית בכפר מימון, ישיבת ההסדר גם שכנה בעבר במקום לאחר [[סיני|פינוי סיני]].
 
בשנת 2007 נחנך לראשונה בית הכנסת הספרדי ביישוב, בהנהגת הרב [[יצחק לוי]] (לשעבר ח"כ ושר מטעם מפד"ל ו[[האיחוד הלאומי]]), בטקס החנוכה נכח גם הרב אריאל, רב היישוב לשעבר.