משה ויצמן – הבדלי גרסאות

 

ויצמן נולד ב[[מוטול]] על יד [[פינסק]] לאב שהיה סוחר יערות וחסיד סטולין. אחיו המבוגר היה [[חיים ויצמן]]. הוא למד [[אגרונומיה]] בפוליטכניון ב[[קייב]] ו[[כימיה]] ב[[אוניברסיטת ז'נבה]], הוכתר כאגרונום ב-1906 וקיבל תואר דוקטור ב-[[1907]]. בימי לימודיו בקייב היה פעיל ביחד עם אחיו שמואל בארגון ההגנה העצמית של היהודים בקהילות סביב קייב, היה מרצה על חשיבות ההגנה העצמית ומספק נשק {{הערה|{{דבר|פ. לבטוב|פרופ' מ. ויצמן ואקדחים|1957/07/11|00210}}}}. הוא עבד בעבודות שונות ב[[ז'נבה]], [[ברלין]] ו[[מוסקבה]]. משנת 1918 היה עוזר הוראה באוניברסיטה במוסקבה. בשנת 1922 עלה לארץ ישראל. בשנת 1924 החל לעבוד ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}, תחילה כעוזרו של פרופסור פודור במכון לכימיה {{הערה|יהושע בן אריה, '''ירושלים בתקופת המנדט''', יד יצחק בן צבי, 2003, עמוד 313}} ואחר כך כמנהל המעבדה ל[[כימיה אורגנית]]. בשנת 1927 הוענק לו דרגת מרצה, בשנת 1935 הועלה לדרגת מדריך ובשנת 1947, בהיותו בן שבעים, הועלה לדרגת פרופסור, אחד המבוגרים ביותר באוניברסיטה בעת קבלת דרגת פרופסור {{הערה|[[מיכאל הד]], שאול כ"ץ, '''תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים''', [[הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס]], 1997, עמודים 157 ו-176}}.