מקורות הירדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נחל עיון אינו אחד ממקורות הירדן - הסבר |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
'''מקורות הירדן''' הם שלושת הנחלים המתאחדים ליצירת [[נהר הירדן]]. שירה של [[רות חפץ]], תל אל קאדי, משנן לנו כי מקורות הירדן הם "חצבני ובניאס ודן" אולם בעברית הם נקראים [[נחל שניר]], [[נחל חרמון]] ו[[נחל דן]]. הדן נקרא בערבית בשם נַהְר אֶל־לִידַאנִי. יש הנוהגים לכלול במניין מקורות הירדן גם את [[נחל עיון|נחל עִיּוֹן]] (בערבית דרדרה או בּוּרֵעִ'ית או ח'רר), אולם ערוצו המקורי של נחל זה התנקז ישירות אל [[עמק החולה#ביצת החולה|ביצת החולה]] בנפרד משאר שלושת הנחלים, והוא יובל של הירדן ולא אחד ממקורותיו. מקורות הירדן עמדו במוקד [[המלחמה על המים]] בין ישראל לשכנותיה.
אזור מקורות הירדן עבר גלגולים מדיניים במהלך [[המאה העשרים]]: תחילה היה שטח פנימי בתחומי [[האימפריה העות'מאנית]]; אחר הפך תחום־גבול בין שתי מדינות־חסות: [[המנדט הבריטי על ארץ ישראל]] והמנדט הצרפתי על סוריה; ולבסוף חולק בין שלוש מדינות עצמאיות: [[ישראל]], [[סוריה]] ו[[לבנון]].
מי מקורות הירדן מועברים כיום דרומה אל כל חלקי ישראל באמצעות [[המוביל הארצי]], והם מהווים חלק נכבד מכלל המים של מדינת ישראל. בראשית המאה העשרים היה השימוש במי מקורות הירדן זעום. מאז גבר ניצול המים בהדרגה, עד שהגיע לשיעור של קרוב ל־100%, ואילו היו עוד מים היו משתמשים גם בהם.
שורה 44:
* מי הדן נמדדים ליד מגרש החניה של השמורה. במקום זה נכללים במדידה גם חלק ממי עין לֶשֶׁם. לעומת זאת לא נכללים במדידה זו המים המוזרמים עוד קודם בצינורות למפעל הדן המזרחי ולישובים דן, דפנה ושאר־ישוב, וחלק אחר ממי עין לשם (המוזרמים בתעלה העוברת מאחורי בית־אוסישקין).
* בכל יתר הנחלים באזור (עִיּוֹן, גּוֹבְתָה, סַעַר, פֶּרַע) אין זרימת־מים משמעותית בקיץ, פרט לתעלת נוחיילה, ואף בה כמות המים קטנה למדי בקיץ.
{{תבנית:נחלי הגולן}}
[[קטגוריה:ארץ ישראל: נחלים|ירדן]]
| |||