טרובדור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ :בוט החלפות (-כנסיה +כנסייה)
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: סגנון; בייחוד;
שורה 2:
[[תמונה:Troubadour-2003.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טרובדור מודרני]]
'''טרובדור''' היה משורר וזמר ב[[ימי הביניים]]. מקור המילה טרובדור בפועל ה[[אוקסיטנית|אוקסיטני]] ''trobar'', שפירושו "למצוא", ובהשאלה "להמציא" או "לחבר" (שיר או לחן). הסגנון החל ב[[פרובנס]] במאה ה-11 כאשר הטרובדור הידוע הראשון היה [[ויליאם התשיעי, דוכס אקיטן|גיליים מפייטיוס]] (Guilhèm de Peitieus; לימים [[פואטייה]]), דוכסה התשיעי של [[אקיטן]] (1071 - 1127). לכל הדעות הוא לא היה חלוץ הסגנון, משום ששירתו הייתה כבר בוגרת ומפותחת מאד, אך מקורות ההשראה שלו אינם ידועים. ייתכן כי מדובר בהשפעה מהמוזיקה הדתית הקתולית, בשירה ה[[ערבית]] של [[אל-אנדלוס]] או במקורות אחרים. שירת הטרובדורים נכתבה מתחילתה כמוזיקה מושרת ומלווה בכלי מיתר. זו השירה הלירית הראשונה של ימי הביניים הכתובה לא בלטינית. לרוב, הטרובדורים כתבו וביצעו את שירי עצמם אך היו גם כאלו, שכונו יוגלדורים (JOGLADOR) שביצעו יצירות של אחרים.בדרך כלל הטרובדורים היו ממעמד האצילים, הבורגנים ואנשי הכנסייה והם סימלו את ההתעדנות בחצרות האצולה בדרום צרפת, שינוי מעמד האשה והאהבה וקודים התנהגותיים-חברתיים חדשים באותן חצרות (CORTEZIA מלשון CORTE=חצר). למרות שחלק מקודים אלו (כמו אהבה מחוץ לנישואין וחושניות ארוטית) היו מנוגדים לרוח הנצרות, זכתה שירת הטרובדורים להצלחה רבה והתקבלה גם על הכנסייה הקתולית. הצלחה זו נבעה מהעובדה ששירה זו הביעה זכות, הפנמה, הערצה ושאיפה לשלמות וליופי חומרי ומוסרי אבסולוטי וכן כניעה. יש הסבורים שתכנים אלו השפיעו על התפשטות פולחן [[מריה הקדושה]] החל מהמאה ה-13 כי הם זוהו עם תכונותיה של מריה.
שורשיה של שירת הטרובדורים בשירה הליטורגית הכנסייתית וביחודובייחוד ב[[שירה הגריגוריאנית]].
 
'''טרובר''' (ב[[צרפתית]]: '''Trouvère''', לעתים '''Trouveur''') היא הצורה שהייתה מקובלת בניב של צפון-צרפת (langue d'oïl) למילה "טרובדור", כפי שהגתה ב"לאנגדוק", הניב של דרום-צרפת. היא מתייחסת ל[[משורר|משוררים]]-[[מלחין|מלחינים]] שחיו בערך בתקופת הטרובדורים ויצרו בהשפעתם, אבל חיברו את יצירותיהם בניבים הצפוניים של [[צרפת]]. הטרובר הידוע הראשון היה '''שרטיין דה טרויה''' (היה פעיל בין שנות ה-60' לשנות ה-80' של [[המאה ה-12]] (באטרפילד, 1997). הטרובר המשיכו לפעול עד 1300 בקירוב. במאה ה-14 חלה שקיעתה של שירת הטרובדורים ביחודבייחוד עקב הפיכתה לשירה מלאכותית שחוברה על ידי מלחיני חצר למען אדוניהם. כ-2130 שירי טרובר שרדו עד ימינו; לכשני שלישים מהם יש [[מלודיה|מלודיות]].
 
הדימוי הפופולרי של הטרובדור או הטרובר הוא של [[מוזיקאי]] נודד העובר מעיר לעיר עם [[לאוטה]] על שכמו. אנשים כאלה אכן היו במציאות, אבל הם נקראו "ז'ונגלר" ו"מינסטרל" - מוזיקאים דלפונים, גברים ונשים, בשולי החברה. הטרובדור והטרובר, לעומת זאת, מייצגים את ה[[אריסטוקרטיה]] של יצירת המוזיקה. היו אלה או משוררים ומלחינים שפעלו בתמיכת ה[[אצולה]] או, באותה מידה של שכיחות, בני אצולה בעצמם, שחיבור וביצוע של מוזיקה היו לגביהם חלק ממסורת החיים בחצרות האצילים, בהם מלכים, מלכות ורוזנות. בסוף המאה ה-12 הופיעו גם בגרמניה טרובדורים שהיו בעיקר מאנשי האצולה הנמוכה ונקראו גם מינזנגרים ("זמרי שירי אהבה" בגרמנית עתיקה). במאה ה-13 הופיעו טרובדורים בספרד ובצפון פורטוגל והמפורסם ביניהם הוא אלפונסו החכם, מלך [[קסטיליה]]. באותה תקופה הופיעו טרובדורים גם בצפון איטליה עם שירים בניב הטוסקני ופיתחו את הסיגנוןהסגנון המכונה DOLCE STIL NUOVO.
 
ביצוע מוזיקה בסגנון זה הוא עניין לניחוש והשערה. יש מלומדים הגורסים, שיש לבצע אותה בסגנון ריתמי חופשי ותוך שימוש מוגבל בליווי אינסטרומנטאלי (בייחוד בשירים שהטקסט שלהם מרומם ונעלה יותר). מלומדים אחרים, וכמוהם מבצעים רבים, סבורים, שליווי אינסטרומנטאלי ופרשנות ריתמית יותר תקפים בה במידה.