החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 195:
לאחר קרב קורסק פתח הצבא האדום במתקפה לכל אורך החזית מסמולנסק דרומה. הצבא הגרמני בחזית המזרחית, שנחלש מאוד בעקבות האבידות הכבדות שספג בחודשים יולי-אוגוסט 1943, פתח בנסיגה איטית לקו נהר הדנייפר תוך ביצוע פעולות השהיה. הסובייטים התקדמו באזור התעשייתי של [[אגן דונבס]], ועד לסוף ספטמבר הגיעו כוחותיהם עד לנהר הדנייפר כמעט לכל אורכו.
 
הגרמנים ניסו להקים קו הגנה מבוצר על הגדה המערבית של ה[[הדנייפרדנייפר]], והאמינו שיוכלו לעצור שם את המשך ההתקדמות הסובייטית, אך כוחות הצבא האדום הפתיעו אותם, חצו את הנהר תוך כדי תנועה, והצליחו להקים מספר רב של ראשי גשר קטנים בגדה המערבית של הנהר. בראשית נובמבר פרצו הכוחות הסוביטיים מראש גשר בו החזיקו מצפון לעיר [[קייב]] וב-6 בחודש שיחררו את בירת אוקראינה. למרות התקפת נגד גרמנית מוצלחת באזור העיר [[ז'יטומיר]] בדצמבר 1943, הצליח הצבא האדום להשתלט עד לסוף השנה על שטחים נרחבים בגדה המערבית של הדנייפר, והשלים את שיחרור כל שטח אוקראינה המזרחית.
 
הגרמנים התעקשו להחזיק בבליטה בקו החזית באזור העיר [[קורסון]], על הגדה המערבית של הדנייפר, וקיוו להשתמש בה כקרש קפיצה להתקפת נגד, שתהדוף את הצבא האדום אל מעבר לנהר. אולם הסובייטים הקדימו אותם, ובפברואר 1944 לכדו את הכוחות הגרמניים בבליטת קורסון בהתקפת מלקחיים שביצעו החזיתות של קונייב וואטוטין. לאחר כשבועיים של קרבות עזים, תוך הדיפת נסיונות גרמניים להתחבר לכוחות המכותרים, השלימו הסובייטים את חיסולם. הם טענו שהשמידו 10 דיוויזיות גרמניות, ושאבידות הגרמנים הגיעו לכ- 80 אלף הרוגים, פצועים ושבויים.