ברכת הים הגדול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עם ישראל חי (שיחה | תרומות) ←המקור במשנה: הזזה |
מ בוט החלפות: דוגמה; {{הערות שוליים}}; |
||
שורה 13:
בהקשר זה ציינו כמה מפרשים, שיש לרבי יהודה שיטה עקבית לפיה כל מקרה פרטי ראוי לברכה מיוחדת, בניגוד לדעת רוב התנאים, שקבעו ברכות מכלילות יותר.<ref>{{משנה|ברכות|ו|א}}, על ברכת הירקות: "בורא מיני דשאים", ופירוש התלמוד {{בבלי|ברכות|מ|א}}, שלדעתו: "כל מין ומין - תן לו מעין ברכותיו" (התלמוד שם קובע שאין הלכה כמותו בנידון שם). [[תוספתא]] ברכות פרק ד הלכה ה.</ref> מתבקש, אפוא, שדבריו כאן הם על פי שיטתו המיוחדת, ואינם מוסכמים.<ref>[[הגר"א]] בחידושיו על מסכת ברכות, שם.</ref>
ב. מהו "הים הגדול" שעליו מדבר רבי יהודה? האם כוונתו [[הים התיכון|לים התיכון]], שהוא סתם "הים הגדול" [[מקרא|במקרא]] ובדברי חז"ל,<ref>במקרא - {{תנ"ך|במדבר|לד|ו}}, ועוד. בדברי חז"ל -
קיים קשר בין שתי השאלות: אם רבי יהודה מדבר גם על הים התיכון - סביר יותר שדבריו שנויים במחלוקת, כי קשה להניח שהמשנה הסתמית שאמרה "ימים" התעלמה מן הים התיכון, שהיה הים המרכזי בתקופת המשנה.<ref>ה[[רא"ש]] בתשובתו שם קושר במפורש בין שתי השאלות, ומוכיח מדברי הראשונים שלפניו שפסקו כרבי יהודה, כמו ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]], והבינו שאין מחלוקת במשנה, שכוונת רבי יהודה לאוקיינוס בלבד.</ref>
שורה 21:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הלכה}}
| |||