יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

'''יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית''' (ב[[אנגלית]]: '''Speaker of the United States House of Representatives''') הוא העומד בראש [[בית הנבחרים של ארצות הברית]]. בניגוד לרבים מיושבי ראש בתי הפרלמנט בעולם, כמו [[יושב ראש בית הנבחרים הבריטי]], שאופי תפקידם הוא ממלכתי ועל-מפלגתי, תפקיד יושב ראש בית הנבחרים הוא מפלגתי במובהק: היושב ראש הוא לא רק מנהיג של הבית כולו, אלא גם מנהיג את מפלגת הרוב בבית, ומוביל את האג'נדה החקיקתית והפוליטית שלה.

 

 

אורך הכהונה של היושב ראש הוא כאורך תקופת כהונת הקונגרס, שנתיים, אולם אין הגבלה על מספר תקופות הכהונה, והיושב ראש בדרך כלל לא מוחלף כל עוד מפלגתו שומרת על הרוב. עד היום היושב ראש שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר היה [[סם רייברן]] מ[[המפלגה הדמוקרטית]] שכיהן סך הכל במשך 17 שנה בין [[1940]] ל-[[1961]] עם שתי הפסקות של קדנציה בהן הרוב עבר לידי המפלגה הרפובליקנית. הכהונה הרצופה הארוכה ביותר היא של [[טיפ אוניל]] שהחזיק בתפקיד בין [[1977]] ל-[[1987]].

היושב ראש אחראי על ניהול ישיבות הבית, אך לרוב הוא מאציל את סמכויות הניהול לחברים אחרים שיושבים בראש הישיבה, ומנהל רק ישיבות חשובות וטקסיות (כדוגמת [[נאום מצב האומה]]). היושב ראש אחראי על סדר היום והנוהג שהוא משתמש בסמכות זו בצורה מפלגתית, ומקדם בעזרתה את האג'נדה של מפלגתו. הוא הממנה את יושבי ראש הוועדות השונות, שכולם ממפלגתו.

 

 

יושב ראש בית הנבחרים הוא השני בסדר הירושה של [[נשיא ארצות הברית]] אחרי [[סגן נשיא ארצות הברית|סגן הנשיא]]. דבר זה לא נקבע בחוקה, אלא בחוק של הקונגרס מ-[[1947]]. לפני כן החוקים נקבו בבעלי תפקידים אחרים לפניו.

 

 

==קישורים חיצוניים==