יעקב טלמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 71:
 
==דעותיו הפוליטיות==
עמדתו של טלמון כי האדם הוא יצור פעיל ומעורב בפוליטיקה מעידים ספריו: '''אחדות וייחוד - מסות בהגות היסטורית''' ו'''בעידן האלימות'''. וכן מאמרים רבים שפרסם בעיתונות על משמעותם של אירועים פוליטיים שונים בראייה היסטורית. לדוגמה הוא השתתף ב[[עצומה|עצומת]] הפרופסורים חברי סגל הההוראה באוניברסיטה העברית; העצומה קראה לפתרון הסכסוך ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] כארבעה חודשים לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בהכירו את האקלים הפוליטי שבו פעל, הוא כתב:"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יימצאו כאלה שידביקו את כינוי הגנאי 'תבוסתנות' לדעות המובעות כאן. ברם מן הראוי שבעלי ה"אין ברירה" יהרהרו אם בעצם הם בעצמם אינם התבוסתנים האמיתיים. באין להם חזון לטווח ארוך ואף לא כוח הכרעה להחליט כאן ועתה, הם מכנים את ההיגררות אחרי ההסלמה – מדיניות, ולהיעדר מחשבה ביקורתית – הם קוראים עמידה עקשנית; ומכאן תגובותיהם הרגשניות ועצבניות על כל ניסיון להקשות קושיות המכוונות להפשיר את הקפאון שבמחשבה, ולכל ניסיון של חיפוש אחר סכר שיבלום את ההידרדרות לתהום." ("|מקור=הניצחון במלחמת ששת הימים בפרספקטיבה היסטורית", 1970) }}
 
ב-[[1972]] ביסס את עמדתו כנגד החזקת "[[השטחים הכבושים]]" במאמר שפרסם בעיתון '''[[הארץ]]''' בשם: "מלחמת ששת הימים בפרספקטיבה היסטורית": "[[אירלנד]], [[קפריסין]], [[מלטה]] וארצות אחרות משמשות הוכחה מספקת לכך שעמים מעדיפים [[עצמאות]] על סיר הבשר. יש כאן משהו מן הדחף האי-רציונלי, שהוא בבחינת נתון ראשוני". ('''בעידן האלימות'''). בהתאם לתפיסתו את ההיסטוריון כמשפיע ומנסה לשכנע, כתב כעבור שנים את מכתבו הפתוח ל[[ראש הממשלה]] דאז [[מנחם בגין]], בשנת [[1980]], ובו קרא לסגת מן "השטחים הכבושים" כדי להימנע מאסון עתידי.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[אירלנד]], [[קפריסין]], [[מלטה]] וארצות אחרות משמשות הוכחה מספקת לכך שעמים מעדיפים [[עצמאות]] על סיר הבשר. יש כאן משהו מן הדחף האי-רציונלי, שהוא בבחינת נתון ראשוני.|מקור='''בעידן האלימות'''}}
 
בהתאם לתפיסתו את ההיסטוריון כמשפיע ומנסה לשכנע, כתב כעבור שנים את מכתבו הפתוח ל[[ראש הממשלה]] דאז [[מנחם בגין]], בשנת [[1980]], ובו קרא לסגת מן "השטחים הכבושים" כדי להימנע מאסון עתידי.
טלמון שאל את קוראיו: "באיזו דרך צריכים מדינת ישראל ועם ישראל לבחור כשהם כה לחוצים מכל עבריהם על ידי המציאות של עידן האלימות? איזו דרך יבחרו בעמדם בפני האתגר העצום: לעמוד על נפשם, מתוך הכרח להזדקק למכשירי האלימות ה[[מודרני]]ת, ועם זאת להינצל מהרעל וההסתאבות שטמון בהם, ולהציל את נשמתם ויחודם בהיסטוריה האוניברסלית? כל ההיסטוריה שלנו מצווה עלינו להיזהר מאוד מפני ההסחפות בבולמוס האלימות וממתן סיוע להתמוטטותם של הכוחות, המגמות, המחסומים והסייגים המבקשים לעצור את שטפון ההפקרות המציף את [[כדור הארץ]]. אין ליהודים כל סיכוי לצאת מנצחים ממלחמת כל דאלים גבר. מאז ומתמיד הם יהיו קרבנה הראשון. ואנו עלולים להחיש את הגזרה לכשנאבד אותו מעמד רוחני-מוסרי יחידאי, אשר הקנה לנו ומוסיף להקנות לנו – הוא, ולא כביכול עֹ‏צמתנו הרבה – את היחס המיוחד מצד אותו חלק רב עצמה של האנושות, אשר לא נתפס לציניות האוילית שבאמונה כי הכוח האקטיביסטי יענה על הכל; אותה אמונה המעוותת, מנוונת ולבסוף הורסת את בעליה. בלעדי היחס הזה לא תהיה תקומה לישראל." ('''בעידן האלימות''').
 
טלמון שאל את קוראיו:
טלמון שאל את קוראיו: "{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=באיזו דרך צריכים מדינת ישראל ועם ישראל לבחור כשהם כה לחוצים מכל עבריהם על ידי המציאות של עידן האלימות? איזו דרך יבחרו בעמדם בפני האתגר העצום: לעמוד על נפשם, מתוך הכרח להזדקק למכשירי האלימות ה[[מודרני]]ת, ועם זאת להינצל מהרעל וההסתאבות שטמון בהם, ולהציל את נשמתם ויחודם בהיסטוריה האוניברסלית? כל ההיסטוריה שלנו מצווה עלינו להיזהר מאוד מפני ההסחפות בבולמוס האלימות וממתן סיוע להתמוטטותם של הכוחות, המגמות, המחסומים והסייגים המבקשים לעצור את שטפון ההפקרות המציף את [[כדור הארץ]]. אין ליהודים כל סיכוי לצאת מנצחים ממלחמת כל דאלים גבר. מאז ומתמיד הם יהיו קרבנה הראשון. ואנו עלולים להחיש את הגזרה לכשנאבד אותו מעמד רוחני-מוסרי יחידאי, אשר הקנה לנו ומוסיף להקנות לנו – הוא, ולא כביכול עֹ‏צמתנו הרבה – את היחס המיוחד מצד אותו חלק רב עצמה של האנושות, אשר לא נתפס לציניות האוילית שבאמונה כי הכוח האקטיביסטי יענה על הכל; אותה אמונה המעוותת, מנוונת ולבסוף הורסת את בעליה. בלעדי היחס הזה לא תהיה תקומה לישראל." (|מקור='''בעידן האלימות''').}}
 
==מספריו==