דרכי היטהרות מטומאה – הבדלי גרסאות

[[הלכה|הלכות]] [[טומאה וטהרה]] מגדיריםמגדירות '''תהליכי טהרה''' כדי להיטהר מן הטומאות השונות. תהליך הטהרה הבסיסי נעשה על ידי [[טבילה (יהדות)|טבילה]] ב[[מקווה]] או ב[[מעיין]] לאחר היפרדות מהגורם המטמא, והמתנה עד ה[[ערב]]. בטומאות החמורות תהליכי הטהרה הם מורכבים יותר, וכוללים המתנה של כמה ימים, טקסי הזאה, ו/או הקרבת [[קורבן (יהדות)|קורבנות]]. קיימים סטטוסים הלכתיים שונים, כמו "טבול יום" או "מחוסר כיפורים", למי שהתחיל בתהליך הטהרה אך עדיין לא השלים אותו.

תהליכי הטהרה קיימים רק עבור [[אדם]] שנטמא וכן עבור רוב סוגי החפצים שנטמאו. לעומת זאת מזון או משקה שנטמאו,<ref>ספרא שמיני פרשתא ז, יג: "אי אתה שובר אוכלים ומשקים לטהרתו". תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נב עמוד א, ראו רש"י ד"ה כי קמיבעיא לן אוכלין, וכן רש"י בשבת דף פד עמוד ב ד"ה והא לית.</ref> וכן כלים העשויים מ[[חרס]] שנטמאו<ref>ויקרא יא, לב-לג. על כלי זכוכית ראו לעיל: הלכות טומאה נוספות שקבעו חכמים.</ref> - אינם יכולים להיטהר על ידי תהליכי טהרה, והם נשארים טמאים עד שהם שיעברו תהליך שישנה אותם באופן מהותי כגון זריעה באדמה<ref>בדרך זו ניתן לטהר גם מים על ידי הצמדתם למאגר מים (הצמדה זו נקראת "השקה"), ובכך הם נעשים כחלק ממנו - משנה [[מסכת ביצה]] פרק ב משנה ג. להסברת הדבר ראו רש"י ל[[מסכת פסחים]] דף לד עמוד ב ד"ה מי החג.</ref> או שבירת הכלי.