יחיאל מיכל שלזינגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==ביוגרפיה==
הרב שלזינגר נולד ב[[המבורג]] לרב משהאליעזר יהודהליפמן שלזינגר, שהיה חבר בקהילת [[תורה עם דרך ארץ]] מיסודו של הרב [[שמשון רפאל הירש]]. בילדותו למד בבית הספר המקומי בו לימד אביו, וכן אצל רבה של המבורג הרב אברהם שמואל שפיצר. בהמלצת רבו נסע ללמוד בישיבות [[הונגריה]] שם התוודע אל מורו ורבו הרב יוסף צבי דושינסקי (לימים ראב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומייסד [[חסידות דושינסקיא]]) ואל שיטת הלימוד ההונגרית. לאחר שסיים את לימודיו שם, חזר לביתו שב[[גרמניה]] שם למד ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]] מיסודו של הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] ובמקביל עסק גם בלימודים כלליים שהיו נדרשים באותה התקופה ב[[גרמניה]] על מנת לקבל את ה[[סמיכה לרבנות]].
 
הרב שלזינגר נדד במקומות שונים ב[[מזרח אירופה]] כדי ללמוד אודות שיטות שונות ב[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]], בין השאר נסע גם [[לליטא]] ושם למד בישיבת [[ מיר]], [[ישיבת סלובודקה]] וב[[ישיבת פוניבז']], בה פגש את הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] וממנו קיבל כתב סמיכה. במהלך שהותוו בליטא פגש ב[[וילנה]] את מי שהיה אחד ממנהיגי היהדות החרדית באותה התקופה, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], וקיבל את מרותו, וגם לאחר חזרתו ל[[פרנקפורט]] נהג להתייעץ עמו רבות.
 
שנים ספורות לאחר חתונתו נקרא על ידי רבה של פרנקפורט וראש הישיבה המקומית הרב ברויאר, לשמש כדיין ומורה צדק בעיר, כמו כן כיהן גם כראש המתיבתא המקומית ושם מיזג שיטות לימוד שונות אותם קיבל בישיבות ליטא והונגריה. בישיבתו שם נודע כוחו הלמדני הגדול ובמהרה הפך להיות אחד ה[[שאלות ותשובות|משיבים]] הגדולים, ולכתובת לשאלות הלכתיות לכלל יהדות גרמניה.
שורה 14:
בהגיעו לארץ ישראל בשנת [[ה'תרצ"ט]], ובעידודו של רבו, הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] (שהיה אז [[ראב"ד]] [[העדה החרדית]]), מימש את חלומו, ולאחר מכן צירף לחזונו את עמיתו הרב ברוך קונשטט, מי שהיה [[רב]] ו[[ראש ישיבה]] בעיר פולדא שב[[גרמניה]], הקים את [[ישיבת קול תורה]]. הישיבה היוותה חידוש ליוצאי גרמניה משום שהייתה ישיבה שכולה לימודי קדש ושנצמדה לשיטות הלימוד של ישיבות [[ליטא]].
 
הישיבה, הייתה הישיבה החרדית הראשונה בירושלים ששפת הלימוד בה הייתה [[עברית]] ולא [[יידיש]] וזה בעקבות בואו של תלמיד מבני עדות המזרח ללמוד בישיבה וזה נעשה על דעת המהרי"צ דושינסקי. יהודי ירושלים בני [[היישוב הישן]], שלא הורגלו לסוג זה של ישיבות, נהגו לכנותה בחיבה עוקצנית טיפוסית: "קולטורה", מאחר שהשם "קול תורה" נהגה ב[[הגייה אשכנזית|הגיית]] יהודי גרמניה בדומה למילה "קולטורה", עובדה הבאה לסמל את ירבו יחסה האוהד של הישיבה (לדעתם) לתרבות הכללית ול[[אקדמיה]].
 
הרב שלזינגר נפטר בט' באדר תש"ט (1949) ונטמן ב[[בית העלמין שערי צדק]].{{הערה|{{בחדרי חרדים|יוסי כץ|ברוך דיין האמת • הגר"א שלזינגר זצ"ל|22761|23 בדצמבר 2010}}}}