צעירי ציון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''צעירי ציון''' הייתה תנועה עממית של [[מעמד הפועלים|פועלים]] [[יהודים]] [[ציונות|ציונים]] צעירים שנוסדהשהדגישה ציונות מעשית של עלייה חלוציות ועבריות. רוב חברי התנועה גם נשאו שאיפות סוציאליסטיות. התנועה נוסדה ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ב-[[1903]] על סמך תאים שהחלו להתארגן ב[[בסרביה]] כבר ב-[[1898]] (תוצאה של קריאת [[הקונגרס הציוני]] להקמת אגודות). התנועה הקימה סניפים גם ב[[גליציה]], [[פולין]] ו[[רומניה]]. לאחר פיצול בו פרשו ממנה חלק ניכר מן החברים על מנת להקים את [[המפלגה הציונית-סוציאליסטית]] (צ"ס) ב-[[1920]], חברה התנועה למפלגת [[הפועל הצעיר]] ובשורה של איחודים התמזגה לאיחוד העולמי של המפלגות הציוניות סוציאליסטיות. התנועה הייתה גורם פעיל בתנועת [[החלוץ]], הקימה את [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[גורדוניה]] ופעלה להתחדשות החיים היהודיים בגולה בשיתוף עם [[תרבות (רשת חינוך)|רשת החינוך "תרבות"]].
 
==ראשית הדרך==
ראשיתה של "צעירי ציון" בהתארגנויות מקומיות של צעירים ציוניים שפעלו יחדיו ללא מצע מיוחד. ישנם המייחסים את האגודה המקומית הראשונה ל[[קישינוב]] בשנת 1898, בעוד אחרים מציינים את שנת 1901 כשנת התחלת אגודות צעירי ציון. [[ישראל ריטוב]] מציין את שנת ייסוד התנועה כ-1903 עת צצו אגודות רבות של צעירי ציון ברחבי רוסיה ופולין. אגודות אלו הוקמו במקביל לאגודות דומות שהתארגנו תחת השם [[התחיה]]. נסיונות לאחד בין התנועות לא צלחו, ובשנת 1907 הצטמקה התחיה עד שנעלמה והשאירה את צעירי ציון לבדה {{הערה|{{דבר|[[ישראל ריטוב]]|מסיעת נוער למחתרת לוחמת|1960/05/19|00309}}.
 
==אידאולוגיה בראשית הדרך==
התנועה איגדה אגודות שונות שאיגדושל צעירים בעלי רצון לפעולה ציונית מעשית שהתארגנו במסגרתה לכ[[עלייה לארץ ישראל]] ורובם היו מבין עולי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית]] אשר הקימו לצורך ההכשרה לעלייה את תנועת [[החלוץ]]. האגודות השונות בערים השונות היו בעלות הדגשים שונים בנושאי עלייה לעומת ארגון חיים יהודיים בגולה, [[עברית]] מול [[יידיש]] וכן במידת הזיקה לסוציאליזם ובפרט לתנועה העולמית של הסוציאליזם. הקו האידאולוגי המוצהר היה [[סוציאליזם]] מתון, שהתנגד ל[[מרקסיזם]] דוגמטי ול[[קומוניזם]].
 
התנועה לא פעלה כמפלגה אלא כתנועת נוער ותנועה עממית. ב[[ארץ ישראל]] היו חלק גדול מחבריה לחברים במפלגת [[הפועל הצעיר]]. עם זאת, חלק מחברי התנועה דגלו דווקא בארגון חיים יהודיים עצמאיים בגולה על ידי יצירת אגודות פועלים יהודיות מקומיות. הם עודדו פעילות ויצירה בשפת ה[[יידיש]], ולא ראו בעברית שפה לניהול חיים מודרניים.