פאקס דאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מוטי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
מוטי (שיחה | תרומות)
מ ←‏רקע: הגהה
שורה 10:
חוקי ירושת הבן הבכור ([[פרימוגנטורה]]) הותירו את הבנים הצעירים של המשפחות האריסטוקרטיות במסע חיפוש אחר אדמות, שהן מקור הכוח העושר והכסף באירופה. מתוך בנים אלו החל להתבסס מעמד ה[[אביר]]ים שמילאו את חייהם במלחמות, בתקיפת כפרים ואחוזות של אצילים אחרים ואגב כך בתקיפת מנזרים ואנשי כנסייה. ה[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] רצתה לממש את האידאל האריסטוקרטי של הפגנת עושר ולשם כך הייתה זקוקה לכסף. מאחר שהאריסטוקרטיה לא הייתה יצרנית ואת האחוזות שהם החזיקו הם כבר סחטו ככל האפשר, הדרך להשגת כספים אלו היו שוד וביזה. את השלל נטלו מכל מי שהתאפשר להם, כולל כנסיות ומנזרים ובעיקר מהאיכרים שישבו על נחלות של אצילים אחרים.
 
[[הכנסייה הקתולית]] איבדה את עצמאותה והפכה לחלק מההיררכיה הפאודלית. מי שערכו ביקורות על התנהלות הכנסייה היו צוותים שמונו על ידי השלטון, המיסיה[[מיסי דומיניקי]], (missi dominici), שהיו מורכבים מאיש דת אחד ומאיש הביורוקרטיה החילוניתה[[סקולרי]]ת. הפיקוח החיצוני החילוניהסקולרי החליש את עצמאותם של המנזרים ושל [[אב מנזר|אבות המנזר]] ובנוסף, תיקוניו של [[בנדיקטוס מאניאן]] גרמו להארכת זמן התפילות על חשבון זמן העבודה והקטינו את עצמאותם הכלכלית של ה[[מנזר]]ים. התפרקותה המדינית של [[גרמניה]], פלישותיהם של ה[[ויקינגים]] שבזזו מנזרים, התחזקות האצולה הפיאודלית והחלשות הערים היו גורמים מסייעים להחלשות המנזרים.
 
היו מבין אנשי הכנסייה כאלו שההתקפות החוזרות ונשנות עליהם ועל רכושם גרמו להם לשאת נשק ולהגן על עצמם. אלו היו בעיקר בני אריסטוקרטיה שכחלק מחינוכם עברו הכשרה בשימוש בנשק וכן חיילים לשעבר שידעו כיצד לאחוז חרב. בין הנזירים החמושים היו כאלו שהתארגנו לקבוצות פעולה חמושות קטנות שנטלו על עצמן הגנה אקטיבית של רכוש הכנסייה ואלו שבחסותה.