אבן חול – הבדלי גרסאות

אבן החול שייכת לקבוצת הסלעים האפיקלאסטיים, כלומר סלעים שנוצרו לאחר שעברו את כל ארבעת שלבי יצירת סלע משקע: [[בלייה]], הסעה, השקעה והתקשותוהתמצקות.

*'''צבע'''- – צבעם של אבני החול משתנה בדומה לצבע החול בין אפור, צהוב, אדום ולבן. צבעי האבןהסלע נובעים מכמויות זעירות של תחמוצות [[ברזל]].

*'''גיל''' – ריכוז גדול יותר של קוורץ באבן מעיד על תהליכי בליה ממושכים ולכן על אבן חול "מבוגרת" יותר מבחינה גאולוגית. גיל הסלע מתבטא ב[[מרקם]], הנובע מצורת הגבישים ומכמות החרסית המגבשת: מאבן חול '''לא מבוגרת''' – גבישים לא מעוגלים ומעט חרסית, עד אבן חול '''מבוגרת''' – גבישים מעוגלים בחרסית רבה.

*'''אבן חול קוורצית''' - אבן חול זו מורכבת מלמעלה מ-70% קוורץ, ולכן נחשבת לאבןל[[אבן]] בהנחה שריכוז הקוורץ בסלע המקורי לא עלה על 20% (כמו למשל ב[[גרניט]]), אזי ריכוז הקוורץ הגבוה באבן החול הקוורצית נובע מחוסר היציבות של המינרלים המקוריים (פלדספטים, [[אמפיבול]], [[נציץ]] וכו'). אבן החול הנובית המצויה ב[[המכתשים בנגב|מכתשים]] היא אבן חול קוורצית. ה[[כורכר]] הוא סוג של אבן חול שנוצרה מהתאבנות [[חול|חולות]] בעזרת רסס מי ים שהחדירו תמיסות גיר ([[פחמת הסידן]]) לחולות.

*'''גריווקה''' (greywacke) - אבן חול "בלתילא מבוגרת" שנוצרה מהתפרקות של [[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] שמקורם ב[[סלע יסוד|סלעי יסוד]] פלוטוניים. הגריווקה מכילה כמויות שוות של קוורץ, [[פצלת השדה]] ו[[חרסית]], וגודל גרגרים משתנה (תכונה המכונה '''מיון רע'''). למרות שהגרגרים המרכיבים את הגריווקה עברו הסעה ארוכה מהסביבה בו התפרק הסלע המקורי ועד למקום בו נוצרה הגריווקה, הם מכילים עדיין מינרלים בלתי יציבים וצורת הגרגר היא זוויתית. כלומר, הגרגרים לא עברו תקיפה כימית ושחיקה מכנית בדרכם ומשערים שהסיבה לכך היא שהובלת הגרגרים נעשתה בידי זרמי העכירות (Turbidity currents) בים. שכבת גריווקה עבה מצויה למשל בסמוך ל[[ניקוסיה]] בירת [[קפריסין]] ומקורה בהרי [[טורקיה]].

*'''[[ארקוזה]]''' (arkose) - אבן חול "בלתילא מבוגרת" שנוצרה מהתפרקות של סלעי יסוד חומציים ([[גרניט]]) ומאופיינת בכמות של מעל ל-25% פלדספטים וחרסיות. העובדה שהסלע מכיל כמות רבה של פלדספטים שהם מינרלים בלתי יציבים מעידה על כך שהסלע נוצר בתנאים בהם לא הייתה תקיפה כימית של הסלע, אם משום שהסלע נוצר באקלים קיצוני (צחיח או קטבי) או שהסלע כוסה מיד. חלק מאבני החול הנוביות בארץ מהוות דוגמה לארקוזה.