רביעיית מיתרים – הבדלי גרסאות

'''רביעיית כלי-מיתר''' או "רביעיית כלי קשת" או '''רביעיית מייתריםמיתרים''' היא הרכב [[מוזיקה קאמרית|קאמרי]] של ארבעה [[כלי קשת]], כשההרכב הנפוץ ביותר מורכבכולל משנישני [[כינור|כנורות]], [[ויולה]] ו[[צ'לו]]. השמות "רביעיית מייתריםמיתרים" "רביעיית כלי-מיתר" ו"רביעיית כלי קשת" יכול גם להתייחס גם ליצירה, שנכתבה עבור הרכבלהרכב שכזהכזה.

מאז [[המאה ה-18]] הייתה רביעיית המייתריםהמיתרים לאחד ההרכבים הקאמריםהקאמריים החשובים ביותר, כשרוב הוה[[מלחין|מלחינים]] נוהגיםשכתבו מוזיקה קאמרית הרבו לכתוב להלהרכב מאזזה. ניתן לכתוב עבור רביעיית המייתריםהמיתרים בכל אופן, אולם באופן טיפוסי היא נכתבת כיצירה פוליפונית עם ארבעה קולות עצמאיים, כשה[[קולות (מוזיקה)|קולות]] החיצוניים נעים מהר, והפנימיים לאט. המבנה שלה לרוב מסודר, ארוך, מחולק לפרקים ודומה משהו למבניהלמבנה של [[סימפוניה]]. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] רוב המלחינים זנחו את המבנה המוסדר של רביעיית המייתריםהמיתרים, ופנו למבנים חדשים, או ליצירות ללא מבנה. גםנטייה זו ניכרת כבר ברביעיות המייתריםהמיתרים האחרונות של בטהובן זה ניכר. ה[[גרוסהלודוויג פוגהואן בטהובן|בטהובן]]. "הפוגה הגדולה" של בטהובן היא יצירה עםבעלת פרק ארוך אחד. ההרמוניהה[[הרמוניה]] שלה והצלילוצליליה שלה היובלטו כל כך ייחודייםבייחודם והיו חריגים כל כך לזמנם, שבהופעת הבכורה שלה עזבביטא כלחלק מן הקהל את מחאתו ביציאה המונית מן האולם.