הבדלים בין גרסאות בדף "השילד הערבו-נובי"

הרחבה
(הרחבה)
(הרחבה)
==השתרעות==
[[קובץ:Sinay2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלעי השילד הערבו-נובי בסיני]]
עוביו של השילד הערבו-נובי הוא כ-40-45 ק"מ – עובי אופייני לקרום יבשתי. השילד משתרע לאורך כ-3,000 ק"מ מצפון לדרום ומקיף את [[ים סוף]] משני צדדיו: כ-500 ק"מ ממזרח ("השילד הערבי") ומרחק דומה ממערב ("השילד הנובי"). שני חלקים אלה של השילד נפרדו בעת ביקוע ים סוף כחלק מהתהוות [[השבר הסורי-אפריקאי]].
מאחר והשילד הערבו-נובי משתרע ב[[מדבר]]יות [[חצי האי ערב]], [[סיני]] וה[[סהרה]] הדלים בצמחיה ובקרקעות, הוא [[מחשוף (גאולוגיה)|נחשף]] בקלות. חשיפה זו מאפשרת לחקור אותו לא רק מהקרקע אלא גם באמצעות [[חישה מרחוק]] מ[[לוויין|לוויינים]].
 
סלעי השילד – בעיקר [[סלע יסוד|סלעי יסוד]] ו[[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] – [[מחשוף (גאולוגיה)|נחשפים]] ב[[אתיופיה]], ב[[אריתריאה]], ב[[סודן]], ב[[מצרים]], בסיני, ב[[ערב הסעודית]] וב[[ירדן]],. ובב[[ישראל]] נחשפים סלעיו ב[[הרי אילת]]. לעומת קרומים יבשתיים אחרים באפריקה ובחצי האי ערב – המכוסים בשכבות עבות של סלעי משקע, מהווה הקרום החשוף של השילד מקור ללימוד תהליכי בנייה קרומית. מאחר והשילד משתרע ב[[מדבר]]יות [[חצי האי ערב]], [[סיני]] וה[[סהרה]] הדלים בצמחיה ובקרקעות, הוא נחשף בקלות. חשיפה זו מאפשרת לחקור אותו לא רק מהקרקע אלא גם באמצעות [[חישה מרחוק]] מ[[לוויין|לוויינים]].
 
השילד משתרע לאורך כ-3,000 ק"מ מצפון לדרום ומקיף את [[ים סוף]] משני צדדיו: כ-500 ק"מ ממזרח ("השילד הערבי") ומרחק דומה ממערב ("השילד הנובי"). שני חלקים אלה של השילד נפרדו בעת ביקוע ים סוף כחלק מהתהוות [[השבר הסורי-אפריקאי]].
 
גבולות השילד מוגדרים לרוב באמצעות "תפרי" איחוי המצויינים באמצעות אופיוליטים<ref>'''אופיוליט''' – פיסת [[ליתוספירה]] אוקיינית הנחשפת בעקבות התנגשות לוחות</ref> ופיסות הקרום "תפורות" זו לזו באמצעות סלעי [[טונליט]] ו[[גרנדיוריט]] רבים. מרבית האופיוליטים בשילד מכילים הרכב כימי של [[יסוד קורט|יסודות קורט]], הרכב המרמז על היווצרות מעל [[טקטוניקת הלוחות#גבולות סגירה|גבול התכנסות]] לוחות, אם כחלק מאגן גב [[קשת איים]] או בקדמת הקשת. בסודן ובאריתריאה זוהו סלעי [[בוניניט]] המצביעים על מיקום קדם-קשתי, לפחות לכמה מקטעים של השילד.
 
===האירוע הפאן-אפריקאי===
[[תמונה:Timna 8.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עמודי שלמה ב[[בקעת תמנע]] מתחילת הקמבריון]]
השלב האחרון בבניית השילד הערבו-נובי הוא [[האירוע הפאן-אפריקאי]] – אירוע טקטוני-מגמטי שנמשך כ-50 מיליון שנים ומכונה לעתים "האורוגנזה הפאן-אפריקאית", הגם שלא הגיע עד כדי אורוגנזה.<ref>"נדבכים בגיאולוגיה של ישראל", עמ' 30</ref> אירוע זה – בו נמשכה הדחיקה הטקטונית – התבטא ב[[געשיות דו-אופנית]] פחותה ובמעוותים חלשים, ולווה בפעילות פלוטונית ערה שנבעה מהתחממות מחדש של הקרום היבשתי.
 
השילד הערבו-נובי הוא המקטע ה[[קרום כדור הארץ|קרומי]] ה[[נאופרוטרוזואיקון|נאופרוטרוזואי]] הגדול ביותר ב[[אפריקה]] שהושפע על ידי האירוע הפאן-אפריקאי. המעוות הקשור בהתנגשות הסופית היה עז יותר בצפון השילד ולווה בהעתקה אנכית הדוקה, בדחיקה תלולה ובאזורי גזירה שהשפיעו על מארג התשתית הסלעית באריתריאה, באתיופיה ובדרום חצי האי ערב. מערכת העתקים זו ומבני ההתנגשות מטשטשים את המבנים המוקדמים בדרום השילד הקשורים לצמיחת הקשתות. עוצמת המעוות יצר קושי בזיהוי מכלולי האופיוליטים באזורים אלה.
 
השלבים הסופיים של התפתחות השילד היו עדים להיווצרות פוסט-טקטונית של גרניטים, לגעשיות דו-אופנית ולמשקעים צמיגים. אלה מעידים על מתיחה עזה שנגרמה על ידי התמוטטות אורוגנית בסוף הנאופרוטרוזואיקון. מתחמי התמרה וגעשיות הקשורים במתיחה זוהו בצפון השילד אך מועדים להימצא עוד יותר באזורים מעוותים יותר בדרומו.
הסלעים שנוצרו בתקופה זו מיוצגים בחבורות [[חבורת פיראני|פיראני]] ו[[חבורת קתרינה|קתרינה]] וכוללים [[סלע געשי|סלעים געשיים]] וכן סלעים ו[[מחדר פלוטוני|מחדרים]] [[סלע פלוטוני|פלוטוניים]].
 
===אירועים מאוחרים===
[[תמונה:Har-shlomo01.jpg|ממוזער|250px|הר שלמה, ברקע: [[מפרץ אילת]] ו[[הרי אדום]]]]
בשלהי הפרקמבריון דעכה הפעילות הטקטונית. העיוות בשילד הערבו-נובי הסתיים בתחילת הקמבריון, אם כי נמשך ברמה מקומית אל תוך ה[[קמבריון]] וה[[אורדוביק]] דרומית יותר באפריקה. לקראת סוף הקמבריון התפתח [[פנפליין|פֶּנֶפּליין]]<ref>'''פנפליין (peneplain) – מישור גידוע</ref> מפותח בראש הקרום השילדי הצעיר, עליו הורבדו במהלך הזמן סלעי משקע. משקעים קמבריים אלה נוצרו כנראה על ידי [[קרחון יבשתי]] נרחב,<ref>"Encyclopedia of Geology", כרך 1, עמ' 4</ref> וכיום הם מוסרים בחלקם באמצעות סחיפה וחושפים את סלעי התשתית.
 
סלעי המשקע הם בעיקר [[אבן חול]] לא מבוגרת ו[[ואקה]]<ref>'''ואקה''' – אבן חול עשירה ב[[מסת אם]] חרסיתית</ref> הנובעים מ[[בליה|בליית]] הקשתות הגעשיות. משקעים המקושרים ל[[כדור השלג ארץ]] הנאופרוטרוזואי – תאוריה הגורסת כי בשלהי הפרקמבריון היה [[כדור הארץ]] מכוסה בקרחונים – זוהו בחלקים של השילד,<ref>[http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6VDT-4HWXP79-1&_user=1535394&_coverDate=01%2F31%2F2006&_alid=1600916029&_rdoc=13&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_zone=rslt_list_item&_cdi=5991&_sort=r&_st=13&_docanchor=&view=c&_ct=132&_acct=C000053609&_version=1&_urlVersion=0&_userid=1535394&md5=358bb2ca8e032a5d7eb285c292f2ddbf&searchtype=a עדויות ל"כדור השלג ארץ" בשילד הערבו-נובי]</ref> וקיומן של תצורות [[תצורת ברזל הפסים|ברזל הפסים]] עשוי להעיד על ביטוי ימי עמוק של אירועי כדור השלג.
 
===ביקוע וחשיפה===
במרכז השילד החלה להתפתח בסוף ה[[אוליגוקן]] מערכת ביקוע שכיוונה מדרום-מזרח לצפון-מערב,<ref>http://sp.lyellcollection.org/cgi/content/abstract/187/1/453</ref> שלוותה בהתרוממות מגמטית.<ref>[http://www.sciencedirect.com.ezproxy.openu.ac.il/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6V72-48BDMFX-BN&_user=1535394&_coverDate=12%2F01%2F1986&_fmt=abstract&_orig=search&_origin=search&_cdi=5830&view=c&_acct=C000053609&_version=1&_urlVersion=0&_userid=1535394&md5=171a661c3c58699f5df15f50aa089b37&ref=full Geological evolution of the Afro-Arabian dome]</ref> מערכת זו גרמה לתנועת לוח ערב צפונה, להיפרדותו מלוח אפריקה ולהיווצרות [[מפרץ עדן]], [[ים סוף]] ו[[מפרץ סואץ]]. עדויות לכך נמצאו בשולי ים סוף בדמות משקעי ים רדוד מתחילת ה[[מיוקן]].
 
באמצע המיוקן השתנה כיוון הביקוע לצפון-דרום, שיצר את שלוחת [[מפרץ אילת]] וגרמה להיפרדות הלוח הלבנטיני מלוח ערב. שינוי הכיוון הוריד באופן משמעותי את דרגת ההעתקה במפרץ סואץ, בעוד באזור מפרץ אילת המשיכה ההתרחבות וחלה השקעה במיוקן-[[פליוקן]]. מערכת זו, שהיא חלק מ[[השבר הסורי-אפריקאי]], חדרה גם ללוח האפריקאי ויצרה את [[הבקע המזרח-אפריקאי]] שצפונו מצוי בתחום השילד הערבו-נובי. בקע זה מפצל את הלוח האפריקאי לשני תת-לוחות: [[תת-הלוח הנובי]] במערב ו[[תת-הלוח הסומלי]] במזרח.
 
==אוצרות טבע==
{{תמונות מרובות
| ישור = שמאל
| כיוון = אנכי
| כותרת = פפירוס טורין
| רוחב = 200
| תמונה1 = TurinPapyrus1.jpg
| הערה1 = חלקה השמאלי של המפה
| תמונה2 = TurinPapyrus2.jpg
| הערה2 = חלקה הימני של המפה
}}
 
 
10,066

עריכות