גלובליזציה פוליטית – הבדלי גרסאות

השינוי המרכזי במפה הגיאופוליטיתבגאופוליטיקה העולמית בתקופה זו הוא קריסתה של [[ברית המועצות]] ובעקבותיה של כל [[הגוש הסובייטי]]. שינוי זה גרר בעקבותיו מספר שינויים נוספים:

קייםקיימת קונצנזוסהסכמה בקרב החוקרים כי השינויים החלים בעשורים האחרונים מביאים לאובדן כוחה של [[מדינת הלאום]], אך אין הסכמה על הגורם המקבל את הכוח הזה. בעוד חוקרים מסוימים טוענים כי כוח זה עובר לארגונים פוליטיים על-לאומיים, דוגמת [[האיחוד האירופי]] או [[האומות המאוחדות]], אחרים טוענים כי כלל המערכת הפוליטית נחלשת והכוח עובר למערכות אחרות, ובעיקר למערכת הכלכלית.

;שינויים כלכליים : השינויים הכלכליים שפורטו לעיל השפיעו השפעה עמוקה על יכולתה של המדינה לשלוט במדיניותה הכלכלית. הסכמי הסחר מנעו מהמדינה את היכולת לשלוט על המכסים ובכך לבחור האם להגן על התעשייה שלה. השינויים בשוק המטבעות הבינלאומי אילצו את המדינה לוותר על רגולציה של המטבע שלה, כדי שתהנה מפירות סחר זה ו'המירוץ"המרוץ לתחתית'" אילץ אותה לוותר על חוקי עבודה על מנת לשמור על שכר נמוך ועל חוקים סוציאליים כדי להוריד מיסיםמסים, כל זאת כדי למשוך משקיעים פוטנציאלים או למנוע את עזיבתם של משקיעים קיימים.

;תקשורת : השינויים הטכנולוגיים הביאו לשינויים דרמטיים באופיה של [[תקשורת המונים|תקשורת ההמונים]]. הופעתה של [[תקשורת לוויניםלוויינים]] הביאה לצמיחתן של רשתות תקשורת כלל עולמיות ולשידורי [[טלוויזיה]] באמצעות לווין. סוגי שידור אלו, בניגוד לקודמיהם, לא נשלטו על ידי המדינה וזו אף לא יכלה להפעיל עליהם [[צנזורה]] ברוב המקרים, ובכך איבדה המדינה את המונופול על עיצוב המידע המגיע לאזרחים.

:שינוי חשוב נוסף בתחום התקשורת הוא הופעתו של ה[[אינטרנט]]. עוד יותר מרשתות התקשורת, איפשר האינטרנט לאזרחי המדינה נגישות למידע שאינו נשלט או מבוקר על ידי המדינה. ניסיונות שנעשים במדינות שונות לחסום אתרים מסוימים ברשת (לרוב של האופיזיציההאופוזיציה) נכשלים על פי רוב.

:היחלשות המדינה בתחום זה הייתה בשני האופנים שתוארו לעיל: מחד, העברת כוחות מהמדינה לטובת ארגונים בינלאומיים ללוחמה בפשיעה, דוגמת ה[[אינטרפול]]. מאידך, חוסר ההצלחה של המדינה בטיפול בפשיעה נתפס כירידה בפוטנטיותבכוח שלה ולכן גרר אובדן אמון מצד אזרחיה.

:בעשורים האחרונים של המאה ה-20 הביאו שינויים בטכנולוגיה הצבאית ובמפה הגיאופוליטיתובגאופוליטיקה העולמית לירידת הצורך בצבא המונים, ולכן בהזדקקות של מדינות לאמון אזרחיהן. כך התאפשרה הפסקת מדיניות התמיכות הזו, בלא שהירידה במחויבות האזרחים למדינה תפגע בכוחו של הצבא.

עם זאת, שינויים אלו לא השפיעו על היתכנותם של סכסוכים מקומיים בתוך גבולותיהן של מדינות, ולכן תקופה זו מאופיינת בריבוי של סכסוכים כאלה, שאף לובשים לעתים אופי אלים במיוחד (דוגמת [[רצח העם ברואנדה]] והמלחמה ב[[יוגוסלביה]] לשעבר). כוחות בינלאומיים ניסו להתערב גם במלחמות מסוג זה, אך לרוב עשו זאת בצורה חלקית ביותר ובחוסר הצלחה<ref>. (יוצא דופן בולט לטענה זו הוא הסכסוך ביוגוסלביה לשעבר, שם הראו כוחות נאטו נחישות רבה בדיכוי מלחמת האזרחים. ליוצא דופן זה הסברים רבים, אך רובם מתמקדים במוצא האתני האירופאי של הנלחמים ובקרבתם למרכז אירופה.</ref>.)